הגן
שני נחלים עברו להם בגן
נחל של מים ונחל של דם.
בחלקה הראשונה, שניזונה בטומאה
צמחו עצי רוע ושיחי אכזבה
וענן שחור ירד לאדמה
לאדמה המקוללת, לאדמה הנוראה
ובחלקה השנייה, החלקה הרגילה
צמחו להם עצי הדר ושיחי תותים בשלווה
שמיים כחולים ושמש צהובה
שבו בקסמם את החלקה הקטנה.
אך ביום אחד, לפני המון שנים
קם גזע נחות שנקרא אנשים.
הטו הם את מימי הנחלים לאגם,
אגם מלאכותי שהרס את שלוות הגן.
"ארורים יהיו מימי האגם"
כך שרו גמדי הגן לאדם.
"למה מים טהורים ונקיים
צריכים להתערבב עם מי קללה מטונפים?"
בסופו של יום, לא נשאר עוד גמד גן
ובאזור האגם רובץ לו האדם
אך שכחנו שהאדם הוא יצור בעל תבונות,
אך לא חכם מספיק בכדי לדעת
שלמימי שני הנחלים יש את אותם המקורות.
תגובות (4)
מדהים!
ואוו.
אדיר! רעיון מקורי ביותר!
העברת את המסר בצורה טובה מאוד, הכתיבה והחרוזים מעולים. הקריאה זורמת, ובכלל השיר משדר כזו קלילות, אך חובן בתוכו גם משמעות עמוקה. מה שיוצר לנו חומר מדהים ומעורר מחשבה. הסוף סוגר את הכול בצורה נפלאה. הפיסוק טוב, אך עדיין חסר בכמה מקומות. ממליצה לעבור שוב על השיר ולהוסיף היכן שחסר.
לסיכום, השיר נהדר! ממליצה להציע לבחירת העורכים.
מדהים