הכלים על המלאכה

16/03/2011 1050 צפיות אין תגובות

בחדר עבודה שבו האור חיקוי
ישב נגר אשר רכן לפיתוי.
כל פטיש וכל מסמר
נצצו בעיניו יותר מזהב.
ועם כל קורת עץ שאותה ניסר
ממשמעות המלאכה התרחק ועזב.

היכן הלהט היה היה כעת בנגרות?
היכן זרחני התשוקה שנצצו 'זו אומנות'?
על כל דפיקה ועל כל גילוף
שכח מדוע נגרות הוא לקח.
ועל נפלאות החיים פנה הוא בגידוף
הכלים שהיו לו לעזר, אותם כעת למחייתו הוא צרך.

רצה הוא לבנות ספלסל בצל העצים
אך הפך הוא להיות עבדם של הכלים.
משימוש פשוט הפכו הם למהותו
והטבע הבוהק ננעל מחוץ לחדרו החונק.
וכה מאוחר היה מכדי להבין את טעותו
משאותו יער שוקק, לא יספק לו צל מן החמה
מעצים היה הוא ריק ונשאר ממנו רק שממה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך