עולם הדיאנדי פרק 7

פרק 7- גנדלף איתנו עכשיו צריך את אורפין

"טוב אז איך נגיע לכפר הנוכלים זה טיפה רחוק מדי בשביל טיול רגלי" שאל מת'יו. "אנו יכולים לעוף לשם עם מרבד קסמים" ענה גנדלף. הלכנו לשוק והמרבד הכי זול שראינו עלה 450 מטבעות זהב ואנו צריכים 3 כאלו. ממש יקר כי אין לנו כל כך הרבה כסף, אז חשבנו מה לעשות ואמרנו שנסתובב בעיר, "בטח יש מלא דברים איך להרוויח כסף בעיר הזאת" אמרתי. אז קבענו שעד השקיעה חייבים למצוא את הכסף. "טוב אז ממה נתחיל? יש לי רעיון אולי נכייס אנשים" אמר מת'יו, "אני בעד" אהדתי אותו. "אני חושב שאתם יכולים לעשות את זה אבל אני, אני אפתח דוכן קטן שיהיה בו מי שרוצה שאני אקרא את מחשבותיו ואם אני אצליח אז הוא יביא לי כסף ואם אפסיד אז הוא מקבל…אשתלט לו על המוח" אמר גנדלף.
"טוב בוא נשדוד מישהו" אמר מת'יו, בחרנו איש שהיה בסמטה קצרה. מת'יו מוכן עם הקשת מלמעלה ואני עם השרביט. "תביא את כל הכסף שלך!!!" אמרתי לו והוא שלף גרזן אדיר, אבל עוד לפני שהספיק,מת'יו ירה בו והוא גסס, לקחנו לו את הכסף. אבל שמענו משטרה מתקרבת התחבאתי, אך מת'יו לא הספיק והמשטרה ראתה אותו הם הבינו שהוא ירה באיש הזה והתחיל לברוח, לקפוץ על הגגות. אני לא יודע מה איתו, אבל אני מקווה שהוא לא נתפס, אבל עלה רעיון יש ליקסם שקוראים לו פעלול שאני עושה דברים ממש מגניבים. הלכתי לאיזה מקום הומה אנשים, עשיתי כל מיני קסמים, להעלים ולהחזיר חפץ… כל מיני.
הלכתי למלון לנוח קצת, אני רואה שם את מת'יו, "מה קרה?" שאלתי, "המשטרה פה רודפת אחרי חייבים לזוז איכשהו" טוב נחכה שגנדלף יבוא כי הוא בטח עייף אמרנו. גנדלף הגיע וחשבנו איך נצא מהמלון כשיש המון משטרה אי שם בחוץ. בהתחלה בדקנו כמה כסף יש לכל אחד. אני עשיתי 50 מ"ז, היה לאיש הזה 100, וגנדלף לא הצליח כמעט רק מטבעות כסף. טוב עשינו צ'ק אאוט מהמלון. עלינו לאיזה גג והתחלנו לרוץ בשקט, איזה בן אדם רכוב על לטאה עם כמה גרזני הטלה וגרזן אדיר ראה אותנו, הוא זרק את הגרזני הטלה. אך לא פגע בנו. רצנו מהר מאוד והוא אחרינו, ראינו את השוק מלמעלה אז קפצנו על איזה ברזנט(בד), ועדיין לא איבדנו את השוטר הזה, "תלכו שניכם לגנוב את המרבדים אני אהיה הפיתיון והוא ירוץ אחריי תבואו לגג המלון, אני אהיה שם"אמר לנומת'יו. טוב הוא עזב אותנו וגם השוטר. "עכשיו איך נגנוב את המרבדים" שאל גנדלף, "אתה תעסיק אותו במשהו אחר ואני בינתיים אקח את המרבדים, תשאל אותו גם כל כמה זמן הם צריכים לנחות… ואחרי זה תלך והם יהיו בידיי" עניתי. "טוב" אישר גנדלף. הוא העסיק את המוכר בזמן שאני כישפתי כישוף בשם יד מאגית שיגיעו אליי המרבדים. הצלחתי אני וגנדלף בדרך אל מת'יו, "כל כמה זמן צריך לנחות?" שאלתי, "פעם ביום" גנדלף ענה לי.

אנחנו רואים מרחוק את השוטר ואת מת'יו. הוא רץ אלינו במהירות. "תתכופף" אני מצווה עליו. הוא התכופף ועשיתי קליע קסם עוצמתי שהעיף את השוטר הרחק, הרחק. התחלנו לעוף אל אורפין.
…………………………………………………………………………………

עבר יום, יומיים וביום השלישי עברנו מעל הנהר הקפוא. כשריחפנו מעל הנהר אז קראקן תקף אותנו.
הוא היה עצום מימדים הוא פתח את פיו וראינו שיניים דקות דקות מלאות דם, הוא התחיל לשאוב אותנו אל קיבתו. גנדלף נפל אל תוך הפה שלו. קפצתי מהמרבד וצנחתי למטה בתקוה שהקראקן לא ירגיש בי כשאני אפוצץ את הבטן שלו, נכנסתי לתוך המים וצללתי עמוק פוצצתי איזה מקום בקליע קסם. גנדלף יצא החוצה, הוא היה מלא ברוק ירוק ומגעיל. הוצאתי אותו מחוצה למים. שמתי אותו על המרבד שלו. בינתיים מת'יו התפלל לאל קונן, קונן נתן לו לעשות מכת כוח-שזה שהוא מנצל את כל כוחו כדי להכניס ממש חזק את החץ. הסתכלתי בספר הכשפים וראיתי כישוף קל, הבערת נשק, אז כישפתי את החץ שלו. והוא פגע, אך הקראקן התעצבן וגסס. עשיתי כישוף נחש מחשמל, הוא מת. אך הסתכלנו אל האופק וראינו המון קראקנים וספינות בדרך אל הצד השני. עפנו לעבריהם כדי לבדוק מי הם. עכשיו גנדלף נזכר להתעורר,ראינו שהם אורקים. שאלנו אותם מה הם עושים עם כל האורקים האלה, הם ענו שהם צריכים להביא אותם לדרקון הכחול, כדי שהוא יחסל את הילדים החדשים שבאו לעולם (הם ענו בהיפנוט עיניים כזה). כנראה שהם הצבא של הדרקון הכחול שאנחנו אמורים לחסל, חתכנו משם לאדמה שהיתה קרובה.
נחנו, ושוב יצאנו לדרך
הגענו אל כפר הנוכלים, זה היה מקום ממש משונה, עם אנשים ממש מוזרים. חיפשנו את אורפין, אנשים אמרו לנו שהוא באולם האיגרוף, נכנסנו לאולם הזה. ראינו המון מתאגרפים נוכלי כאלה מפחידים, "איך נדע מי זה אורפין?" שאל מת'יו. "אני חושב שאני יודע, הרי זה ארז"
עניתי, הסתובבנו באולם וראינו מתאגרפים מקצוענים שמרביצים לשק איגרוף, אך היה אחד שחיפש נקודות תורפה כאלו ונתן להם איגרופים, "זה הוא" הצבעתי על האיש הזה. "ארז, אורפין?" שאלנו אותו. "כן מה אתם רוצים?"
זה אני עמית, יובל ועידו. יש איזה אל שרצה שנבוא לפה. ושנילחם בדרקון הכחול. אמרנו לו. הסברנו לו, שאלנו על מה קרה לו…איך הוא מרגיש.
"טוב אז עכשיו צריך למצוא את יהב…גימליך…?" שאל אורפין, "כן" עניתי לו והמשכתי "יש לך מפה", "כן קחו" ענה.