רגש מסוכן – פרק 3

\"לעזאזל עם הסרט.\" התעצבנתי והעברתי ערוץ. אין שום סרט שמלהיב אותי, הכל צפוי ולא מעניין.
עצרתי בדיוק בסרט שרק התחיל, אבל גם הוא נראה ממש משעמם. התייאשתי ונשכבתי על הספה כולה, התרווחתי והתמתחתי. הייתי עייפה, אבל השעה רק חמש אחר בצהריים ואלמה אצל חברה מהכיתה שלה. שמחתי לשמוע שיש לה חברות כבר מהיום הראשון, טוב…איך לא יהיה לה?היא נערה מקסימה ויפיפייה. בטח כל הנערים התחילו איתה ולא עזבו אותה בשקט והבנות מעריצות אותה.
שלוש דפיקות בדלת נשמעו וקטעו את מחשבותיי על אלמה, קמתי ורצתי לדלת.
פתחתי אותה, עמד מולי נער, נראה בגיל של אלמה, בן ארבע-עשרה.
\"היי.\" חייכתי חיוך קטן, הוא נראה ממש מבוהל.
\"אמ…אני שכחתי את המפתחות של הבית ו…אין לי אף אחד עכשיו. אני יכול להישאר עד שאבא שלי יבוא?\" הוא שאל בכזאת מתיקות ובנימה כה צנועה, לא כמו שאר הילדים שיש היום עם בטחון בשמיים.
\"בוודאי, בוא תיכנס מתוק.\" אמרתי, הוא נכנס אל תוך הבית וסגרתי את הדלת אחריי.
\"תשב, אני אשים לך לאכול ולשתות, אתה בטח רעב.\" אמרתי והלכתי למטבח, הוצאתי צלחת מהארון. \"לא, אני בסדר.\" הוא צעק מהסלון ואני בכל זאת שמתי לו לאכול.
\"בתיאבון.\" אמרתי לו ואחריי כמה שניות שכנראה הרגיש נבוך לאכול אצלי הוא לקח את הצלחת והחל לאכול.
\"טעים, ממש תודה לך.\" הוא אמר והמשיך לאכול.
\"אין בעד מה, לבריאות.\" חייכתי, הוא ממש מתוק.
\"ההורים בעבודה?\" שאלתי, הוא הרים לעברי מבט רציני.
\"אבא שלי בעבודה, אמא שלי נפטרה שנה שעברה, נדרסה על ידי אוטובוס.\" הוא אמר ורציתי כל כך להרוג את עצמי, ממש להרוג.
\"אני ממש מצטערת.\" מקווה שהוא לא מרגיש רע עכשיו בגלל שהעלתי את זה.
\"הכל בסדר.\" הוא אמר עם חיוך קטן כדי שארגיש יותר טוב.
\"איך קוראים לך?\" שאלתי בהתעניינות.
\"אבישי.\" הוא אמר וקם מהספה עם הצלחת הריקה. קמתי מהר אחריו ולקחתי את הצלחת מידיו.
\"אתה רוצה עוד?\" שאלתי והוא הניד את ראשו לשלילה. \"תודה רבה, היה ממש טעים.\" הוא אמר והתיישב בחזרה על הספה.
\"לבריאות אבישי.\" אמרתי והלכתי למטבח עם הצלחת הריקה.
\"אל תתבייש, תרגיש בנוח לעשות מה שאתה רוצה.\" הוא נראה כה סגור ונעול, נראה ממש מבוייש.
\"תודה.\" הוא חייך חיוך קטן וחינני.
חייכתי לעברו בחזרה, דפיקות נשמעו בדלת וקמתי לראות מי זה הפעם.
כשפתחתי את הדלת, עמד מולי מישהו שנראה בן ארבעים, עיניים בצבע דבש, זיפים עיטרו את לסתו ושפתיו היו מלאות וורודות.
\"היי…\" מילמלתי, הוא נראה כל כך טוב, כל כך גברי.
הוא שתק, הוא גם נראה ממש מוכר.
\"הבן שלי פה.\" הוא יצא מהשוק.
\"אבישי, אבא שלך כאן.\" צעקתי לעברו והוא קם מהר מהספה והרים את תיקו מהריצפה.
\"תודה על האוכל,היה ממש טעים.\" הוא אמר בחיוך המתוק שלו.
\"אין בעד מה, מוזמן תמיד.\" אמרתי ואבא שלו הביט בי במבט רציני, ממש רציני.
\"תודה על האירוח.\" הוא אמר, קרץ וירד במדרגות אחריי בנו.
טוב…הוא קצת מוזר, מה עבר עליו?
סגרתי את הדלת, הלכתי למטבח ושטפתי את הכלים של אבישי.
הנייד רטט על השולחן במטבח, ניגבתי את ידי הרטובות מריפרוף מהיר ועניתי.
\"הלו\" הייתה שתיקה.
\"הלו\" חזרתי שנית אולי לא שומעים אותי.
\"אלכסה.\" קולו הצרוד נשמע שוב, אחרי תקופה ארוכה שלא שמעתי. נתקפתי בזעם והחלו הרעידות בגופי.
\"מה אתה רוצה יניב?\" שאלתי בכעס, הוא החל לצחקק מעבר לקו והצליח לעצבן אותי יותר.
\"את חמודה שאת כועסת, את יודעת מה אני רוצה…לא מעניין אותי אני רוצה לראות את הבת שלי.\" הוא דרש בנימה חוצפנית ופקדנית.
\"יניב, היא לא רוצה לראות אותך, לא בכוח.\" הסברתי לו יותר ברוגע, שיבין ולא יעשה לי בעיות.
\"את מסיתה אותה נגדי, טיפשה, באיזו זכות את עושה את זה?!\" הוא צעק, החריש את אוזני.
\"תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אני בחיים לא אעשה דבר כזה, ההיפך, אני משתדלת כמה שיותר לדבר עליך טוב רק כדי שלא תשנא אותך. אני רוצה שתהיה לה דמות אבהית בחיים אבל כרגע היא עדיין סוערת ופגועה. אין לך זכות לקרוא לי טיפשה כשאני רק מנסה לעשות הכל שיהיה לה טוב. אתה…מה כבר מעניין אותך?אתה אפילו כסף לא שולח בשבילה.\" פרקתי את שעל ליבי, נשמתי נשימה עמוקה והחזקתי את הדמעות בפנים.
\"שקרנית מסריחה, אל תדאגי, את תסבלי על כל השנה הזאת שמנעת ממני את הבת שלי, את הזכות לראות אותה.\" הוא אמר וניתק את השיחה.
שיחררתי את הדמעות מעיניי ונתתי להן להחליק על מורד לחיי. איך התחתנתי עם גבר כל כך רע ומשוגע?
הדלת של הבית נפתחה ומיהרתי לנגב את הדמעות, לא רציתי שאלמה תראה אותי במצב כזה, לא רציתי שזה ישפיע עלייה.
\"היי אמא.\" היא אמרה והתקדמה לעברי.
\"היי מתוקה שלי.\" חייכתי חיוך רחב ומשכתי אותה לחיבוק. התגעגעתי אליה.
\"למה בכית?\" היא שאלה בשקט כשהביטה בעיניי.
\"עזבי…אני בסדר.\" אמרתי אך היא לא השתכנעה.
\"אמא…מה אבא רצה ממך?עוד פעם לראות אותי?\" היא שאלה. הנהנתי.
\"אני מצטערת שבגללי את סובלת ככה.\" היא אמרה ומעינה החליקה דמעה.
ניגבתי את הדמעה ומשכתי אותה לחיבוק חזק.
\"אל תבכי, אני בסדר אלמה, זה היה סתם בכי של עצבים.\" אמרתי והתנתקתי מהחיבוק והבטתי בעיניה הכחולות.
\"אני בסדר, הכל בסדר.\" אמרתי וחייכתי חיוך ענק, למרות שבתוך תוכי רציתי לבכות ולשחרר את המועקה מהשיחה הארורה הזאת.
\"יופי.\" היא השתכנעה והחלה לחייך.
\"לכי תעשי מקלחת אני בינתיים אמזוג לך אוכל.\"אמרתי והיא עשתה כדבריי.
***

ירדתי למטה, לזרוק את הזבל. השעה עכשיו אחת-עשרה בלילה.
עליתי במדרגות ובדיוק אבא של אבישי ירד, הוא הביט בי באותו המבט הרציני.
\"היי\" אמרתי מתוך נימוס ועצרתי מולו.
\"היי.\" הוא אמר וריח הבושם שלו התפשט בכל הבלוק.
\"יש לך ילד מקסים.\" אמרתי בחיוך קטן.
\"כן, תודה שאירחת אותו אצלך.\" הוא אמר והחל לבחון את גופי עם עיניי הדבש שלו.
לבשתי מכנס קצר וגופיה.
\"טוב…שיהיה לך לילה טוב.\" אמרתי ומבטו החל לבלבל אותי. הוא נראה כל כך טוב.
\"אלכסה…את באמת לא מזהה אותי?\"