הקדמה לסיפור ללא שם

פעם הייתה בחורה, היא לא הייתה יפה במיוחד, היא גם לא הייתה מכוערת במיוחד.
היא הייתה חכמה. לא מבריקה, לא גאונה. פשוט כמה רמות מעל לא-טיפשה.
הבחורה לא הייתה מיוחדת, היא לא הייתה מיוחסת, היא לא הייתה מופרעת, היא לא עשתה בעיות לאף אחד, היא פשוט הייתה רגילה. רגילה באופן בלתי נראה.
לא הייתה לה משפחה, הוריה מסרו אותה כשהיא הייתה תינוקת.
היא חיה בבית יתומים כל חייה.
היא הלכה לבית ספר ולתיכון, והוציאה ציונים טובים.
היא לא הפריעה לאף אחד, ואף אחד לא הפריע לה.
הבחורה הייתה בערך בת 16. היא הייתה בגובה ממוצע, בעלת שיער שחור ועיניים כחולות. היא הייתה שקטה. היא אהבה לקרוא ספרים ולהתייחד עם עצמה לבד ובשקט במקומות שאף אחד לא מפריע לה. היא ניגנה בחליל, והיא הייתה מאוד מוכשרת בכך.

הבנתם את הנקודה שלי, בחורה שקטה שלא עשתה בעיות לאף אחד. לכן זה לא מובן, למה היא נרצחה?
השם שלי זה קיילי דלובסקי ואני חוקרת את הרצח של לולה מרטוני הבת-16.
אני מנסה למצוא קצוות חוט, אבל כל פעם שנראה שמצאתי אותם הם נעלמים.
אין לנו שום סימנים, שום הוכחות, לא חשודים ולא עדים לפשע. והכול קרה בשעות היום.
קיבלנו קריאה בבוקר על נערה שלא חזרה לבית יתומים כבר יום.
אחרי כמה שעות של חיפושים, מצאנו אותה.
גופתה של לולה הייתה זרוקה מתחת לגשר.
לא היה סימן לרוצח או לכלי הרצח. לא היה דם, לא היה סימנים של לכלום. לא ידענו לאן להמשיך. לא היה לנו כלום. מי שלא היה הרוצח הוא היה מאוד יסודי.
אמרנו לכולם שכנראה זאת הייתה התאבדות, אבל ידענו שזה לא מה שקרה. עם זה אכן הייתה התאבדות היו לה כמה אפשרויות:
לקפוץ מעל הגשר, אבל אז היא לא הייתה סתם מתחת לגשר. אלא בתוך הנהר נסחפת בזרם.
היא הייתה יכולה לירות בעצמה אבל אז היה סימני דם, ואת כלי הרצח במקום.
היא הייתה יכולה לחנוק את עצמה איכשהו. אבל לא היו עליה סימנים לכלום.
היא הייתה יכולה להרעיל את עצמה. אבל חוקרי הגופה לא מצאו שום סימנים לכך בקיבתה.
אז זהו, היא לא התאבדה מישהו הרג אותה ושם אותה כאן בכוונה.
אבל למה? מה הוא רוצה? להעביר מסר נסתר? אני לא מצליחה להבין מה קורה כאן. המשטרה רוצה להפסיק את החקירה. אבל אני לא מוכנה. אני יכולה לראות את כמה הרוצח הזה היה יסודי. אין עליה סימני ד.נ.א או סיבה למוות.
השאלה העיקרית היא למה. למה הוא כל כך טרח לרצוח נערה בת 16 שלא עשתה כלום?
וגם, איך. איך הוא הצליח לעשות את הכול כל כך נקי?
אני לא רק רוצה להאשים את הרוצח ולעשות צדק. אני רוצה לדעת איך הוא עשה את זה. העבודה הזאת היא מושלמת. לא ראיתי כזה דבר בכל ה-10 שנים שאני עובדת כחוקרת במשטרה. אני חייבת לראות וללמוד. זה לא שאני רוצה לרצוח מישהו.
פשוט זה הכול מאוד מסקרן אותי. זה למה שאני עובדת כחוקרת משטרתית. זה מרתק.
טוב נו. אני גם רוצה לעשות צדק. אבל המתח, המחשבה, הדיוק, המאמץ, זה באמת למה אני נכנסתי לעבודה שכזאת. ואף פעם לא היה לי כזה תיק כל כך מרתק.
אני לא אתן להם לסגור אותו.
אני חייבת לדעת ממה קרה ללולה מרטני.