אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 2 פרק 8
"לא שמים על אנשים לא חשובים" אמר לי בקול רם כדי שגם נטלי תשמע
"אנשים לא חשובים? לא ככה חשבת עליי כשנפרדת מאמנדה היקרה ובאת אליי" אמרה נטלי ואני באותו הרגע קמתי, סטרתי לשניהם וברחתי לחדר שלי.
"אמנדה?" נשמע קולה של קלואי מהכניסה
"מה?" שאלתי
"דור פה בחוץ, אני לא יודעת מה קרה אבל הוא חשב שעדיף שתדעי את זה לפני שהוא נכנס" סיפרה, אז מה אם הוא חשב?
"אל תתני לו להיכנס" אמרתי לה בצעקה
"מה הוא עשה?" שאלה
"זה ביננו, אבל הוא לא נכנס" אמרתי לה
"אני אגיד לו שאת ביקשת שלא ייכנס, השאר זה כמו שאמרת, עניינכם" הודיע לי והכעיסה אותי, אני סטרתי לשניהם רק לפני כמה שעות ועד עכשיו ביקרו פה כבר כולם, זה כבר נמאס אבל אני לא הולכת לוותר לו, רק השלמנו!
נשמעו דפיקות על החלון, הלכתי לראות מה זה וראיתי את דור, הסתובבתי וחזרתי למקומי בחדר
"נו רק תקשיבי" צעק מבחוץ
"סיימתי להקשיב" עניתי לו
"היא עבדה עלייך, אני הגעתי רק פעמיים לפנימייה ואז כל הזמן הייתי עם ריילי וראיין" התעקש
"זה נכון" הוסיפה ריילי מתוך חדרי
"מתי נכנסת?" שאלתי
"זה נכון את יודעת?" המשיכה
"אז?" שאלתי "אז אתם צריכים להפסיק לריב, את צריכה להפסיק לחשוד בו" אמרה
"אני עושה את זה בשבילך" הוסיפה וצחקה
"את יכולה לתת לי להיכנס?" שאל דור מבחוץ
"כן, אבל דרך הדלת" אמרתי לו ותוך כמה דקות הוא הופיע בדלת חדרי עם חיוך, הוא חיבק אותי ומעך לי את התחת
"אוץ'" אמרתי לו
"למה זה?" הוספתי
"זה מה שהולך לקרות כשאת תסתובבי עם כאלה חצאיות סביבי" צחקקתי
"אז אנחנו נצטרך לדבר" אמר לי ולקח אותי החוצה
"אמנדה, את בטוחה שאת באה?" שאלה אותי ריילי שנייה לפני שיצאנו
"כן" עניתי לה ויצאתי אחרי דור,
"את נוסעת לריילי?" שאל אות
"כן, ההורים שלה באים לסופ"ש וסבתה שלה עושה ארוחה גדולה עם כל הבני דודים, היא רוצה להכיר לי את בת דודה שלה" סיפרתי לו
"תיהני" אמר
"אולי אני אוכל לקפוץ אליכם" הוסיף
"דבר עם ריילי, אני אשמח" עניתי לו
"על מה רצית לדבר?" שאלתי
"על הריבים שלנו, זה לא יכול להמשיך ככה שאת לא בוטחת בי" אמר לי
"אני כן בוטחת בך, אני פשוט מפחדת שאתה תרגיש אל מישהי משהו חזק יותר משאתה מרגיש אליי" הסברתי לו
"אני פתחתי אלייך את הלב שלי ברמה שלא עשיתי במשך שנים לבחורה, במיוחד לא למישהי שהכרתי רק יום, והרגשתי טוב אחר כך
אני תמיד שמח כשאני איתך ואת תמיד מביאה איתך אור שעוזר לי
אבל אם את תסלחי לי רק כשאני יתעקש זה לא ייגמר, בואי נחליט שכל ריב שלנו אנחנו מדברים לפני הנתק ויהיה נתק של רק יום אחד אם יהיו צעקות בשיחה,
את תלמדי להתמודד איתי ולא לכעוס ולהסתגר" אמר לי
"צודק, זה לא קל לי לדבר על דברים שמפריעים לי" עניתי לו
"עכשיו אנחנו יכולים ללכת לשבת כמו קודם?" שאל והנהנתי.
בבוקר למחרת ראיתי את נטלי בחדר אוכל, יושבת עם פנס בעין שרואים שהיא ניסתה להסתיר
"זה אתה?" שאלתי את דור כשהוא התיישב לידי
"לא, אבל אני בהחלט מעריך את מי שעשה את זה" אמר ונתתי לו מרפק בצלעות
"זה לא יפה" הוספתי
"גם היא לא" אמר ראיין מהצד השני שלי, הסתכלתי עליו לא מאמינה
"להגיד לה בפנים מילא, לרוב מגיע לה אבל לרכל?" כעסתי על שניהם
"כן אמא" ענו לי בקול תינוקי
"כל הכבוד, ילדים טובים" אמרתי להם וצחקנו שלושתנו
"למה ריילי לא באה לאכול?" שאל דור
"לא שמעת? ריילי התחילה דיאטת הרזיה או ניוקי רעלים או משהו כזה, מותר לה לאכול רק דברים מאוד ספציפיים אז היא לא באה לחדר אוכל כדי לא לשבור את הדיאטה הזאת" סיפר ראיין
"מסכנה" ענה דור ולקח ביס מהסלט שלו
"אני דווקא אומרת לה כל הכבוד, זה קשה הדברים האלה" אמרתי להם
"איזה דיאטה את כבר עשית בחיים שלך?" שאל ראיין
"דיאטת השמנה כי דן הפחיד אותי שאם אני לא אשמין אני אצטרך לקחת כדורים ותרופות" סיפרתי להם והם צחקו
"מה אתם צוחקים?" שאלתי
"לא הצליח לך" אמר דור
"דווקא כן, עליתי 4 קילו בארבע חודשים" אמרתי בגאווה
"גאים בך" אמרו לי
"רואים? תמיד ידעתי שאתם גאים" אמרתי להם בצחוק
"עד כאן" עצר ראיין ודור רק צחק.
"המבחן המסכם של המחצית במתמטיקה יהיה שכבתי ובתאריך שפורסם לכם, בבקשה תתכוננו כראוי ואל תבזבזו את הזמן של כולנו, אני רוצה לראות שבאמת העברתי פה ידע" סיכמה המורה את השיעור
"את הולכת לריילי בסוף שבוע?" שאל אותי ראיין בסוף השיעור
"כן" עניתי
"אוקיי" אמר
"למה?" שאלתי
"סתם" ענה וחייכתי
"נחש מי?" אמרה ריילי לראיין, היא כיסתה את עיניו וקפצה על הגב שלו כשק-קמח
"קים?" שאל ראיין
"האקסית שלך?" צווחה ריילי
"לא, זאת בטח החברה הקטנה והרעשנית שלי" אמר והוריד אותה מגבו
"אתה נחש" אמרה לו והוא חיבק אותה מהצד
"ריילי את עוזרת לי ללמוד למבחן במתמטיקה?" שאלתי אותה
"בטח, תביאי את החומר בסוף שבוע ונלמד ביחד" ענתה לי והנהנתי
"איפה דור?" שאלתי
"הלך למנהלת" אמרה ריילי
"מה קרה?" שאלתי
"משהו של קייסי ילחץ" ענה ראיין.
"ככה את עוזבת אותי? בדד?" שאל אותי דור כשארזתי את התיק לסוף שבוע
"מתמטיקה? לסוף שבוע? חנונית" אמר לי
"אבל החנונית הזאת הולכת לקבל 100 במבחן לעומתך" אמרתי לו בהתנשאות
"והחנונית הזאת עוד לא הבינה שאני עילוי מתמטיקה" אמר לי
"איזה עילוי? יש לך איזה מאתיים 'אי הכנת שיעורי בית'" אמרתי לו
"אני עילוי במתמטיקה, שיעורי בית זה נושא קצת חלש" אמר וצחקנו
"בוא נעשה התערבות, מי שמקבל ציון יותר נמוך מהשני צריך במשך שעה אחרי הלימודים ללכת רק עם ביקיני" הציע
"אוקיי, עילוי" צחקתי עליו
"נראה כבר י'חנונית" צחק גם עליי.
"עכשיו תעזור לי לבחור ביקיני" אמרתי
"לסוף שבוע?" שאל
"אה נכון אני צריכה לבחור גם אחד לסוף שבוע" אמרתי בצחוק
"זה נראה לך טוב?" שאלתי את דור והוצאתי תחתון שחור וחזייה סטרפלס כחולה
"אני לא יכול לשפוט ככה, אני צריך לראות על" אמר
"כמה זמן יש לנו עד שריילי וראיין יגיעו?" שאלתי
"שעתיים לפחות" אמר
"אז אני אמדוד אבל רק אחד" אמרתי לו באזהרה והוא חייך חיוך מרוצה.
תגובות (2)
פרק מושלם!! תמשיכי!!
איזה משעמם?! זה סיפור מושלם♡