אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 2 פרק 7

"היי" לחשה לי באוזן, למה היא עושה לי את זה?
"היי גם לך" עניתי לה והסתובבתי אליה, רואה אותה, יפה כל כך, עם רק מגבת לגופה
הסתובבתי לארון שוב, מוציא לי בגדים ועברתי אותה לכיוון המקלחת
"את עוד לא מוכנה" מלמלתי לפני שנכנסתי לחדר המקלחת.
~אמנדה~
עוד פעם הוא אומר את זה! מה זאת אומרת לא מוכנה? עזבתי את הנושא, אם אני עוד לא מוכנה אז זה כנראה טוב, כרגע כיף לי איתו,
הלכתי להתלבש ובחנתי את הבגדים שבחר לי דור, דווקא את התחתונים שאני לא בחרתי לארון שלי, את התחתונים האדומים עם התחרה וחזיית הפוש-אפ התואמת, כמובן.
לבשתי את הבגדים, שמה לב שזאת ריילי שבחרה את אלה, טייץ שחור וגופייה וורודה, מקווה שהטייץ לא שקוף.
אחרי שעשיתי לי קוקו גבוה הלכתי למראה, רואה את השינוי שהוא חולל בי, את האושר על הפנים, לאחר מכן בחנתי את הלבוש שלי, אני אוהבת את הגופיה הזאת, והמכנס לא נראה לי שקוף, מזל,
"מה את עושה?" שאל דור, הוא כבר היה לבוש במכנס ג'ינס שלו אבל עם החולצה ביד
"למה לא לבשת את החולצה?" שאלתי
"כי שחכתי שיש לנו מדים, לבנים זה מכנס ג'ינס אבל בלי קרעים וחולצה לבנה ועניבה ולבנות יש ממש תלבושת אבל עוד לא ראיתי בדיוק" הסביר לי והנהנתי, הוא המשיך לארון שלו והוציא חולצה לבנה מכופתרת ועניבה, הוא לבש את החולצה והתקשה עם העניבה
"ואני חשבתי שהצלחתי ללמד אותך לקשור עניבה" אמרתי לו עם חיוך נוסטלגי
"כמו שאמרתי, למה אני צריך ללמוד אם יש לי שתי נשים יפות שיעשו את זה בשבילי?" ענה לי את אותה התשובה מאז
"אתה זוכר את היום הזה?" שאלתי אותו
"כן, איך מגי התלהבה ממך" סיפר
"הרבה זמן לא ראיתי אותה, מה איתה באמת?" שאלתי
"הכל בסדר, עכשיו בואי מהר לחנות" אמר
"אני צריכה לעבור אצלי קודם" אמרתי והלכנו לחדר שלי.
הוא היה נעול אז פתחתי עם המפתח ספייר, יש אחד אצל כל אחת מאיתנו ואחד ספייר שאנחנו מחביאות, אספתי את התיק שלי וכסף, דור גיחך כשקמתי
"מה?" שאלתי
"כלום" אמר
"נו דור" ביקשתי
"רואים לך את התחתונים" אמר ואני הסתובבתי למראה
"מה? אבל לא ראו אצלך בחדר" התלוננתי
"רק כשהתכופפת, אל תדאגי, בכל מקרה הולכים לקנות מדים" הרגיע אותי
"אם את לא בטוחה אני יכול לחבק אותך מאחורה במשך כל ההליכה" הציע ואני צחקתי
"אני רק אקח סווטצ'ירט לשים מסביב" אמרתי והוצאתי סווטצ'ירט שחור מהארון וכרכתי אותו מסביבי
.
"את לא חושבת שזה קצר מדי?" שאל דור את המוכרת,
"זה לפי התקן, וזה גם הסוג היחידי שבא עם מכנסון" ענתה לו, הלכתי להסתכל במראה וראיתי על מה דור מדבר, החצאית קצרה נורא!
"אני הולכת להחליף ואתה תקנה אותם ותחזיר לי אותם?" שאלתי את דור ונכנסתי לתא ההלבשה
"זה בסדר" התערבה המוכרת
"פשוט בואי לפה שנייה" הוסיפה וסימנה לי לבוא אחריה לדלפק, להתיישב עליו בקפיצה והיא השתמשה בסורק כדי לסרוק את החולצה, היא הזיזה קצת את החולצה, מציגה את הכתפייה האדומה,
כשהסתכלתי על דור בפאניקה היא רק חייכה והחזירה את החולצה לאיך שהייתה קודם.
"עוד משהו?" שאלה
"כן, יש בגדים בתא, אני שנייה חוזרת" אמרתי וירדתי מן הדלפק, חוזרת לתא ההלבשה ומוציאה עוד שתי חצאיות ושלוש חולצות, זה לא מספיק לי אבל אני אחזור אחר כך, בלי דור,
"זה מספיק?" שאל
"כן" עניתי לו בקצרות והוא שילם.
"אתה יודע שאני אחזיר לך נכון? זה בגדים" הודעתי לו
"כן, כן, ואני לא אקבל את הכסף" הודיע גם הוא
"אתה עקשן" אמרתי וכרכתי את ידיי סביב צווארו
"כמו שור" המשיך אותי וצחקתי
"הנה לכם" נתנה לנו המוכרת שקית
"איך אף פעם לא הייתי פה? נראית כמו חנות נחמדה" שאלתי את דור כשהלכנו לחדר שלי, חדר אוכל נסגר עוד חצי שעה אז כדאי שנמהר
"כי כולם קונים פה ואז לכולם יש את אותם בגדים" הסביר לי, עד הזמן שהגענו לחדר שלי והחזרנו את השקיות ולקחתי את הבגדים שלי נשארו רק 20 דקות עד שייסגר חדר האוכל
"בואי, אנחנו צריכים למהר" אמר לי דור ורצנו לחדר האוכל,
"סגור" אמרה ריילי כשעברנו אותה
"מה? שיט" אמר דור
"ועכשיו אומרים לי תודה ולוקחים את הסנדוויצ'ים שהכנתי לכם" אמרה והושיטה אלינו סנדוויצ'ים
"תודה ריילי" אמרנו שנינו כמקהלה
"נותנים לשבת עדיין בפנים אבל לא מחלקים יותר אוכל אז אפשר לקחת לשתות שתייה חמה" סיפרה
"אני הולכת להביא לי שוקו" הודעתי והלכתי לעמדת הכנה, מוציאה לי כוס חד-פעמית ומכינה.

"ואל תשכחו להביא כובע ושני ליטר מים" הזכירה לנו המורה בפעם המיליון, זה בסך הכל טיול לעיר ליום אחד, מבקרים בפארק מים וחוזרים בערב, אפילו מותר לצאת עם מכוניות פרטיות שלנו.
"את באה איתי ועם ראיין במכונית?" שאלה אותי ריילי
"אוקי, אני רק יודיע לדור" עניתי לה בהתלהבות ושלחתי לדור הודעה
'מחר ניסע כבר עם ראיין וריילי ביחד לפארק מים'
'אנחנו בכלל לא נוסעים מחר לפארק מים' החזיר לי
'מה?' שאלתי אותו, דווקא ממש רצית
"יש מחר למגי יום הולדת חוגגים לה במסיבת הפתעה עם כל החברים והמשפחה, את באה" הקריא לי, רגע הקריא? הסתובבתי וראיתי אותו עומד ומקריא את ההודעה שלפני שנייה קיבלתי בנייד
"אבל מה עם הפארק מים?" שאלתי
"אני אפצה אותך ביום אחר" הבטיח
"אני סומכת עליך" אמרתי לו בילדותיות
"סומכת סומכת בואי כבר" אמר ולקח אותי ביד למדשאה
"התגעגעתי" אמר כשהתיישבנו ביחד על הדשא
"אהה" צווחתי וקמתי מהר מהדשא
"הוא קר" צווחתי שוב
"אוי מתוקה, בואי שבי עליי" אמר והושיב אותי עליו, המשכנו לשבת ככה שנינו
"כמה זונה היא שהיא אשכרה יושבת עליו?" שמעתי את לא אחרת מאשר נטלי אומרת, באתי לקום מדור והוא החזיק אותי
"לא שמים על אנשים לא חשובים" אמר לי בקול רם כדי שגם נטלי תשמע
"אנשים לא חשובים? לא ככה חשבת עליי כשנפרדת מאמנדה היקרה ובאת אליי"