ארבעת השומרים פרק 16
ארבעת השומרים פרק 16: עלייתו של השומר האפל
דיוויד מיד הזדקף, הוא כבר לא הרגיש שום כאב ושום דבר שמסוגל לעצור אותו. עורו נהיה חיוור יותר. הוא הזיז את שתי אצבעותיו ימינה והסורגים התעקמו כאילו היה גומי. הוא עבר דרך החור שנוצר והסיר את משקפיו הוא פלט אנחה מפיו כשראה שהוא מסוגל לראות מעולה ללא המשקפיים והשליך אותם על הרצפה, הוא הושיט את כף ידו קדימה והדלת עפה מציריה ונהדפה עד הבקתה שהייתה במרחק של שבעה מטרים לפחות. כשהתקדם קדימה הוא ניפץ לעצמו את המשקפיים ואחר כך יצא החוצה.
הוא לקח נשימה עמוקה וחיוך עלה על שפתיו, כול הגמדים הביטו בו מיד, גם החבורה מיד הסתובבה לראות אותו. בלס בלע את רוקו בחשש כשראה זאת.
"הוא אימץ את האפלה שבו." אמר בלס,
"טעות, גמד. תמיד הייתה בי האפלה." הוא חייך חיוך מרושע ומפחיד, "עכשיו אני לא מפחד להשתמש בה." הוא הרים את כפות ידיו מעלה והילה האפלה עטפה את אצבעותיו, הוא חייך לכיוון בלס וקרץ לעברו, שבריר שנייה אחר כך הוא השליך כדור כהה לכיוון השומרים ובלס, מיד כולם זינקו לצדדים והכדור פגע בקרקע והרעיד אותה מעט.
"דיוויד זה לא אתה!" קרא ג'וש,
"אני אנסה לעצור אותו." אמר לוק והביט בג'וש ובמרי, הם הנהנו שניהם ולוק קם על רגליו. הוא התרכז וההילה הכסופה המרהיבה עלתה על גופו השרירי, צבע עיניו השתנתה לצבעם הכסוף היפיפייה והוא רץ לכיוון דיוויד.
"השומר המכני." דיוויד חייך לכיוונו כשראה אותו רץ לעברו, הוא הניף את כף ידו קדימה ואנרגיה אפלה יצאה מכפות ידיו אל גופו של דיוויד.
"קדימה לוק.." אמר ג'וש בתקווה, הוא שנא את זה שהוא לא יכול להשתנות גם הוא.
לוק נופף בידיו כאינסטינקט ולפתע נוצרה מעין חומת מגן כסופה שחסמה מהאנרגיה האפלה לפגוע בגופו של לוק, כשהוא היה מספיק קרוב הוא החל להכות את דיוויד.
דיוויד התחמק ממכותיו ואחז בזרועו, הוא החל לסובב אותה לאט ולוק צרח, קליקים נשמעו מעצמו והוא לא יכול היה להשיב מלחמה מהכאב.
"יש לך עוד הרבה ללמוד, לוק." הוא צחק ובעט בצלעותיו, לוק נהדף מהמכה קדימה, ונפל על מספר שיחים.
"איפה השומר המוזהב?, איפה השומר בעל רונת האורוז?" קרא דיוויד בחיוך שטני,
"לתקוף!" קרא בלס ומספר רב של גמדים החלו לרוץ לכיוונו של דיוויד.
"אני חייבת לעזור להם!" אמרה מרי, דבר שג'וש לא היה רגיל לשמוע. היא החלה לרוץ יחד עם הגמדים, היא נופפה בידיה וסיבבה אותם בפיתול כמו שלוק עשה ויצרה מעין אנרגיה בצבע אזמרגד נקי, הצבע הירוק הבהיר החל לעטוף אותה בצורה יפיפייה ושיערותיה הכתומות התנופפו מעט ממהלכיה. היא הושיטה את כפות ידיה קדימה ואנרגיה ירוקה נפרצה מידיה והחל לפגוע בדיוויד.
הוא צחק,
"זה כמעט מדגדג אותי." הוא אמר בזלזול, "תביאו לי אתגר אמיתי!" קרא בזעם והושיט את שתי כפות ידיו קדימה גם, אנרגיה אפלה חזקה יותר וגדולה יותר משל מרי יצאה מכפות ידיו והיא עברה במהירות לכיוונה, הגמדים נהדפו לאחור, אבל מרי קפאה במקומה.
"לא!" קרא ג'וש, הוא זינק קדימה ודחף את מרי משם, האנרגיה האפלה פגעה בבקתה והרסה אותו עד יסוד. ליבו של ג'וש צנח כשראה מה קרה לבקתה. הוא קם על רגליו והביט במרי, היא הייתה בסדר.
הוא צעד בחזרה לשביל והביט בדיוויד, ההילה האפלה כבר הייתה חלק ממנו.
"אני לא רוצה לפגוע בך, דיוויד." אמר בהרואיות, לפתע הילה זהובה עלתה על גופו של ג'וש. הילה זהובה ויפיפייה, לוק הביט בג'וש בפליאה ומרי הביטה בו בעיניים נוצצות.
ההילה הייתה יפיפייה והיא השתלבה עם שערותיו הזהובות.
"אבל אתה לא משאיר לי ברירה." אמר ועל כף ידו נוצרה הרונה בקווים שחורים וגסים:
ᚢ
תגובות (5)
דיוויד!!! הוא כל כך מגניב!
בבקשה תעשה שג'וש יציל אותו! אני לא מאמינה שאני מבקשת את זה, הוא כל כך אדיר שהוא רע ^^
אבל. אבלאבלאבל למה כל כך קצר???
אוף -,-
טוב שיהיה, פרק מעולה למרות האורך :)
תמשיך!!!
אה, שכחתי להוסיף; אהבתי ונהניתי מאוד!
קראת ניקולס פלמל? כי גם שם יש 'גוש
*ג'וש עם הילת זהב
את האמת שכן, אבל זה יצא ככה בצירוף מקרים. אני לא חושב על ג'וש כג'וש מניקולס פלמל ^____^