רציתי להוסיף זה סיפור חיים ממש יפה וכדאי לקרוא הוא על חרם

זה לא אמיתי

07/11/2015 570 צפיות 3 תגובות
רציתי להוסיף זה סיפור חיים ממש יפה וכדאי לקרוא הוא על חרם

הקדמה:
מכירים את זה שכל העולם חרב?
שאתה מרגיש שאתה לבד בעולם?

אז תכירו אותי
אני אופיר
יש לי שיער שטני ועניים כחולות
היו לי שתי אויבות בכיתה לא חייב לקרוא לזה אויבות אפשר גם כאלה
שאני לא מתחברת אליהם קוראים להם עדי ואמילי.

פרק1:
נקודת מבט אופיר:
אני בדרך כלל המצחיקה של הכיתה.
היה יום אחד שאני עדי ואמילי היינו בריב על מה אתם בטח שואלים על סתם
כדור.
אני בסוף לקחתי את הכדור ואמילי ועדי היו כעוסות עלי.
פרק 2:

כעבור יום..

בהפסקה השניה:

הבנות החליתו לעשות אליי חרם.
אבל למזלי היו איתי שתי בנות מיכל ודניאל.
עדי הלכה לקרוא לכל הכיתה שיבואו להשתתף בחרם.
אני הייתי צמודה לעמודים.
כי הרגשתי שאני לא יכולה לרדת מרוב
שכולם קיללו אותי וצעקו אליי

פרק 3:

חשבתי שגם ירביצו לי
אבל למזלי באותו הרגע היה צלצול כולם חזרו לכיתה חוץ ממני מיכל ודניאל
הרגשתי ממש לא נוח לבוא לכיתה
אבל מיכל ודניאל באו והרימו לי את המצברוח!
אז חזרנו ביחד לכיתה אני נכנסתי אחרונה
והמורה שאלה למה לא הגענו בזמן ומה קרה
אז אמרתי שכלום…

פרק 4:

כעבור יומיים…

הכל כרגיל הם ממשיכים לצעוק עלי ואני צמודה לגדר.
באתי למורה בבכי ואמרתי לה שאני לא מרגישה טוב.
היא שלחה אותי עם פתק למזכירות הביאו לי תה והתקשרו לאמא שלי היא
אמרה שהיא תבוא לאסוף אותי
אבל מצד שני היא ידעה שאני לא באמת מרגישה לא טוב…
חזרנו הביתה ולא הפסקתי לבכות אמא שלי באה הביאה לי מים והדליקה
לי את הטלוויזיה.
ושאלה אותי: " מה קרה אני יודעת שאת לא באמת מרגישה לא טוב"
עניתי לה נכון את צודקת
אז מה קרה? היא שאלה שוב

פרק 5:

עניתי כי כבר לא יכולתי יותר עשו עלי חרם פרצתי שוב בבכי.

אמא שלי אמרה מה? מתי?
עניתי לה בבכי שלשום…
והיא שאלה אותי אם סיפרתי למורה
עניתי לה שלא כי פחדתי
טוב אימי ענתה אני יתפל בזה
היא דיברה עם המורה…
ולמחרת לא הלכתי לבית ספר נשארתי בבית
ואימי אמרה לי שמחר אני לא מבריזה..

פרק 6:

כעבור יום….
לא רציתי ללכת לבית הספר אבל בכל זאת הלכתי..
ממש התביישתי
הגעתי לבית הספר ונכנסתי לשאר אם ראש כפוף…
"אופיר" אורן ( ילד מהכיתה ) קרא לי…
הרמתי את ראשי וראיתי את כל כיתתי מרימה שלטים שאליהם רשום "סליחה"
חוץ מעדי ואמילי שחזרתי לכיתה ראיתי אותן שם מדברות עם המורה.
המורה אמרה לי להצתרף..
עשינו בירור..
ולבסוף יצאנו ממנו כאשר השלמנו וחזרנו להיות חברות טובות…

סיפור זה מוקדם לאופיר מור אשר בתרם כמעט חווותה חוויה כזאת אבל לא בדיוק
אוהבת דניאל


תגובות (3)

אני דווקא שמעתי שאנשים מוחרמים כאילו לא קיימים אחרת לא היו קוראים לזה "חרם".
טוב לפות שהמבוגרים מועילים פה כי במציאות זה לא ככה

07/11/2015 19:54

    טוב דרקון נודד סיפור זה מבוסס על סיפור אמיתי

    11/12/2015 13:40

תיקון טעות: במציאות זה לא תמיד ככה

07/11/2015 19:55
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך