אני בוכה?
" את בוכה?" שאל אותי אחי הקטן
" לא."
" אז למה יורדות לך דמעות?" הוא המשיך.
" כי הפנים שלי יבשות, מישהו צריך להרטיב אותן שיהיה להן נעים" חייכתי אליו, אדומה מדמעות.
" אז זה טוב לבכות? כדי שהפנים שלי יהיו נקיות?" הוא תקע בי מבט מסוקרן.
" אם אתה רוצה לבכות " אמרתי צוחקת " אתה יכול לבכות"
" את יכולה להרביץ לי?" אחרי יומיים שעברו בשקט, ניגש אחי הקטן לעבר חדרי.
" למה שאני ארביץ לך? "
" כדי שהפנים שלי יהיו נקיות ויפות. כמו שלך. "
" למה אתה חושב שיש לי פנים נקיות?" גיחכתי אבל הוא היה רציני ביותר.
" כי את בוכה הרבה, כנראה שהדמעות עוזרות לך לנקות את הפנים. " הוא אמר , חיבק אותי ויצא בריצה מהחדר.
התחלתי לצחוק, אני אולי באמת בוכה הרבה. אבל למה?
עכשיו אני בכלל בוכה? או צוחקת?.
בוכה . אני בטוח בוכה
תגובות (9)
מתומצת וכול כך מתוק. אני חייבת להודות שזה סיפור ממש חמוד, ואני ממש התחברתי.
תודה :)
תמשיכי לכתוב
אליה.ן
תודה רבה :)))
שברת אותי בקטע של האח הקטן…
סתם נושא רגיש. אהבתי בעיקר את הרעיון של 'הפנים הנקיות',
הסיפור הזה מאוד דיבר אליי, ובכללי סיפורים לא כל כך מדברים אליי
~וגם סביר להניח שבכלל לא…~
אבל רעיון מקורי תמיד יעלה את הרמה של הקטע בכמה נקודות.
העובדה שהוא קצר נותנת הרגשה של חתיכת פאזל שאמורה להתחבר לעוד הרבה כמוה וליצור משהו יפה ביחד. בסך הכל מאוד חמוד ויכול לגעת בנקודות רגישות.
יפה, ישמח לקרוא עוד קטעים כאלו שלך.
לא"ש
תודה רבה :) :)
לפעמים המוזה מגיעה אליי איכשהו
חמוד מאוד ומקורי. אבל יש לי הערות טכניות. (בתנאי שתרצי לקבל אותן.) ואם לא, אני אשתוק. אבל אם את רוצה את ההערות, רק תגידי(:
או זה חמוד, ממש אהבתי
יפה מאוד.
תוכלי להירשם להרשמה שלי ב"פסלון", ספר פנטזיה?
כן?
פשוט ההרשמה נגמרת מחר בערב, אז…
ממש אהבתי, יפה. הכל כל כך תמים וגורם לחיוך על הפנים, אהבתי מאוד