ברגע אחד

הוא חיבק אותה חזק, נשם את שיערה.
היא עצמה את עיניה, מונעת מהדמעות לצאת החוצה.
הוא רצה אותה, אבל ידע שלא תהיה שלו.
היא רצתה אותו, אבל ידעה שלא יהיה שלה.
הוא עטף אותה עוד בזרועותיו הארוכות, מחמם את גופה.
היא אהבה את זה, לא רצתה שייגמר. אבל כאב לה כל כך, ליבה נשבר.
הוא לא רצה להרפות ממנה, רצה להמשיך להיות קרוב אליה, לנשום אותה עוד.
היא לא רצתה שירפה ממנה, היה לה כל כך טוב בין זרועותיו, היא הרגישה מוגנת.
הוא אמר לעצמו שזה לעולם לא יקרה, היא לא מרגישה כמוהו.
היא ניסתה לשכנע את עצמה שהיא צריכה להתרחק, שהם רק ידידים.
הם היו כל כך קרובים אבל כל כך רחוקים.
הם היו כל כך רחוקים ופתאום כל כך קרובים.
ואז, ברגע אחד, הכל השתנה.