רוחות רפאים / שיר
סערה הרעידה את הבית,
בקול רעמים ותופים,
צבא שלם הקימה בן ליל,
בדמויות של רוחות רפאים,
כי כשבחוץ טיפות המים,
נוקשות על חלונך
ובבית חושך מצריים
והכל צללים
וכל רעש חזק שבעתיים
וכל נקישה מקפיצה לבבך.
אז פתאום,
אני נשבע,
רוחות רפאים נוזלות אל הבית,
עם קול חורק ושקט
וחיוך שטני ונורא
ושפם כה גדול,
שלא רואים את השפה
ועיניים חיוורות ומתות,
ריקות מכל תחושה,
עיני מוות ודאיות,
עיניים של אימה.
וידיים גרומות ונטושות,
שנגעו בכל כך הרבה דברים,
וצחוק,
שאלוהים ישמור!
צחוק כל כך מפחיד.
אך הדבר הנורא ביותר,
שגורם לשערי לסמור,
לקולי לרעוד,
שמעלים כל טיפת אור,
הוא שלעולם,
אין הן נותנות לך לראותן.
תגובות (4)
זה כל כך אני! מאוד יפה ומיוחד!
תודה רבה(: כיף לשמוע
כתיבה מקסימה והאווירה מורגשת היטב.
נחמד מאוד ומקורי!
מסכימה עם התגובות^
אהבתי מאוד את הכתיבה והרעיון. מאוד יפה