פרחה במרצדס- פרק 2.

השם שלי ברשותי. 01/11/2015 1350 צפיות 5 תגובות

פרק 2. צפון.
מנקודת המבט של יפתח-
החניתי את המרצדס בחניה של הבית ספר פח הזה, חבשתי משקפי שמש ויצאתי לחום של השכונה הדרומית.
״אחי, דרומית התחילה איתי אתמול״ דין קפץ מהאוטו שלידי והתחלנו ללכת לכיוון הכניסה.
״ירקת שלוש פעמים?״ שאלתי בחיוך והוא צחק.
״מתי אמרו שאנחנו עוזבים את המקום חרא הזה שנקרא פה בית ספר?״ שאלתי אותו.
״לא יודע, אבל אני מתפלל שבקרוב, יש פה מחלות שבבתי חולים עדיין לא גילו, נשבע לך״ הוא אמר. חייכתי ונכנסתי לבפנים.
״שמעתי אתמול ילד דרומי ניסה לגנוב לדני את הארנק״ הוא אמר.
״איך היא אוהבת לנפח, כולה ילד רצה לשחק קצת״ מלמלתי. הוא הרים גבות
״זה המחלות שתקפו אותי או שאני מריח פה משהו?״ הוא שאל בחיוך.
״זה המחלות טמבל״ גיחכתי ונכנסנו לכיתה.
״היי טיצ׳ר״ דין אמר והתקדם למקומו.
״טיצ׳ר זה מורה. סתם כדי לחסוך לך הבכה״ אמרתי למורה והתקדמתי אל השולחן שלי ושל דין, בזמן שהיא משתיקה את הצחוק של כולם.
״אתה חושב שאתה מצחיק אדוני?״ היא שאלה אותי. התיישבתי והסתכלתי עליה
״זה בסדר, את יכולה לקרוא לי יפתח״ אמרתי לה, ואנשים המשיכו לצחוק. היא הביטה בי. שתעיף את המבט ותתחיל ללמד
״אתה יודע שאתה חוצפן ילד?״ היא הרימה את הקול שלה. שתמשיך לפנות אליי, היא תמשיך לקבל תגובה.
״למה שלא תתחילי ל..״
״היי ברכה, סליחה על האיחור״ בחורה נכנסה בחיוך אל הכיתה והתיישבה שולחן מאחוריי. רגע, זאת ההיא מאתמול
״בא לך להמשיך את המשפט או פשוט ישר לעוף מהכיתה שלי?״ המורה חזרה אליי.
״מצטער, הפסקתי״ אמרתי לה. היא נשמה עמוק והתחילה עאלק ללמד.
לא ידעתי שהיא לומדת. בטח לא בבית ספר הזה. לא ראיתי אותה לפני זה כאן
טוב מה ציפיתי, היא דרומית, בטח היא באה לבית ספר פעם בשנה.

״באמא שלך בוא נבריז מהמשך היום, אני לא עומד בזה״ דין אמר לי כשהיה צלצול.
״ברור אחי, אני מבריז איתך או בלעדיך״ אמרתי והסתכלתי אחורה, אל הבחורה מאתמול, שהייתה עסוקה בהכנסת המחברת לתיק. היא הרימה את המבט אליי וכיווצה את עיניה. טמבל בהית בה, עכשיו לך תסביר
״הזה שאיבד את הבלונדה״ היא חייכה ולבשה את התיק שלה על כתפה.
״הזאת שמצאה את הבלונדה״ החזרתי. היא גיחכה.
״אלינור״ היא אמרה. שם יפה
״יפתח״ אמרתי.
״יפתי״ דין נכנס חזרה לכיתה. עוף מפה נו, תן לנהל שיחה
״אני בא״ אמרתי לו בחוסר ברירה ,חייכתי אל אלינור ויצאתי מהכיתה.

מנקודת המבט של דין-
״מה זה היה אח שלי?״ צחקתי כשהתקדמנו החוצה לכולם. יפת נשם עמוק וקילל אותי
״הייתי חברותי, אסור?״ הוא שאל. מעניין למה רק לבחורה הזאת הוא חברותי
״היית חברותי אליה גם אם היא לא הייתה כוסית?״ שאלתי.
״סתום תפה, דני מתקרבת״ הוא מלמל וחייך לדניאלה.
״יפתי!״ היא קראה לו וקפצה עליו בחיבוק. לא, אני לא פה, אני הולוגרמה.
״דין״ היא סיננה לעברי. כבוד
״דניאלה״ אמרתי בחיוך צבוע.
״אני לא מסוגלת כבר עם הבית ספר העני הזה, אני מתה״ היא התלוננה ליפתח. טוב שהתלוננת, עכשיו יפתח יסגור את הבית ספר ונחזור לשלנו. סתומה
״אני הלכתי, חייב סביבה עם איי קיו גבוה״ סיננתי בהתגרות והלכתי לכולם.
״במה אתה בוהה טמבל?״ צחקתי והתיישבתי ליד דורי.
״בכוסיות הדרומיות״ הוא אמר והצביע עם פניו על הצד השני של הרחבה.
״יא מגעיל, הן פגומות״ אמרתי בטון נגעל.
״אני מוכן להיות נפגם בשביל המתולתלת״ הוא צחק ונשך את שפתיו.
״אבוד לך, היא של יפתי״ אמרתי.
״מי של יפתי?״ נעמה הגיחה מאחוריי והבהילה לי את המאמא.
״דניאלה״ עניתי. רק זה חסר לי, לסבך את יפתי עם חבורת עצבן.
״של נעליך לפני שאתה מדבר על חברה שלי דיני״ היא אמרה.
״אני מוכן גם לישול את בגדיי בשבילך״ אמרתי לה בחיוך. היא צחקה ונעמדה.
״מי טמבל? אתה טמבל!״ היא שרה לי והלכה.
״אתה רואה אחי? עם הדרומיות דברים כאלה לא קורים״ דורי אמר וצחק. וואלה, זה היה יכול להיות נחמד
מאוד נחמד

מנקודת המבט של יפתח-
הגעתי בבוקר למתמטיקה, אחרי לילה אצל דניאלה. אולי מטומטמת, אבל במיטה, אין עליה. ראיתי באחד השולחנות את הדרומית ההיא צוחקת עם איזה עבריין. הכיסא בשולחן לידה פנוי, טוס ושב.
״יאללה עפתי, תהני בלימודים נשמה שלי״ הוא אמר ונישק את הלחי שלה, ויצא מהכיתה. שמונה בבוקר והוא סיים את היום שלו, איכותי המפגר.
״הוא יודע שבשמונה מתחילים הלימודים ולא נגמרים?״ סיננתי לעברה. היא חייכה
״עזוב״ היא מלמלה וסימסה משהו בפלאפון שלה. טוב, בוא תפסיק להיכנס לה לתחת ותתרכז בלימודים, גם אם הם פח.

״טוב חבר׳ה, בדקתי את המבחנים שלכם״ חגית, ממורה מהבית ספר שלי, אמרה בפרצוף תחת. וואלק, קיבלתי תשעים ושש. אני גאון. פזלתי לכיוון הדרומית, היא נראתה מבואסת ממש.
״רובם היו נוראיים לגמרי. המון מכם לא צריכים להיות בכיתה הזאת, וזה לא פשע..״
״בשכונה הזאת הכל פשע״ מישהו מאחוריי אמר וכולם צחקו. תתאפק יפתח
״דויד, לא לעניין בכלל המשפטים האלה״ חגית אמרה לדוידוביץ׳
״אני אחלק לכם אותם, וכל אחד יעשה עם עצמו חשבון נפש״ חגית סיימה והתחילה לחלק. הדרומית ההיא עומדת לבכות
״אם את צריכה עזרה במתמטיקה או משהו, אין לי בעיה לעזור לך״ אמרתי והבטתי בה. היא הרימה את המבט שלה מהפלאפון אליי.
״מה?״ היא שאלה והרימה גבה.
״אמרתי שאני בכיף יכול לעזור לך במת..״ התחלתי, וחגית הניחה מול אלינור את המבחן שלה. 100.
יפתח, יצאת בן של זונה
״אידיוט״ היא מלמלה לעברי, לקחה את המבחן שלה ויצאה מהכיתה.


תגובות (5)

למה את מתחילה סיפור חדש?
יש לך עוד סיפורים שלא סיימת ואני במתח מטורף.

01/11/2015 21:18

כמו תמיד סיפור שלך הוא סיפור מושלם ואני מתה על הרעיון הזה ואני יודעת שהוא יהיה סיפור מושלםם ♥
אבל עדיין יש לך עוד שני סיפורים שאני אישית מאוד אוהבת ומקווה שתמשיכי גם אותם מהר כמו שאת מעלה את זה ♥

02/11/2015 00:22

לא הבנתי למה היא התעצבנה אבל בסדר
תמשיכייי

02/11/2015 23:02

כל הסיפורים שאת כותבת מדהימים ומעניינים אבל התחלת כל כך הרבה מהם ולא סיימת ואת לא מעלה פרקים בתדירות גבוהה(פעם בכמה חודשיים..) אני ממש אוהבת את העבודה שלך ומחכה לפרק חדש כל פעם

15/11/2015 19:45

מתי את ממשיכה??? חחחח רציתי לדעת אם יש לך אולי סיבה לכך שאת מעלה פרקים בתקופות כל כך ארוכות… את במחסום כתיבה או שפשוט לא יותר לך לכתוב?? יש סיכוי שאת מעלה פרקים למקום אחר?? חחח כי אם כן אני אשמח לדעת בשביל שאני יוכל לקרוא את הסיפורים הצדהימים שלך!!

29/01/2016 12:51
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך