אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 2 פרק 1

זה היום, התעוררתי בחדר במלון ונכנסתי להתקלח,
כשיצאתי בדקתי מה השעה וראיתי שרק רבע לשמונה בבוקר
יש עוד זמן עד שאני צריכה להתארגן,

אז החלפתי לבגד-ים וירדתי לבריכה של המלון,
אחרי כמה בריכות נשכבתי על אחת ממיטות השיזוף, לא שזה כל כך עוזר בעקבות העובדה שזאת בריכה מקורה, שבחוץ קר כל כך שאתמול בלילה ירד שלג, לפי החזאים היום בערב אמור להתחמם בכמה מעלות אבל מה זה משנה -5 או -1 מעלות.

"באה לפה הרבה?" נשמע קול מעליי
"כן, אבל רק עם חבר שלי" עניתי לו כדי שיתחפף
"חבר זה לא קיר" ענה בקול ערסי
"אני יודעת, אבל שלי זה קיר בטון" עניתי לו
"את מוכנה כבר לפקוח את העיניים?" שאל בקול רך ומוכר רגע מה?
פקחתי את העיניים וראיתי את דור עומד שם עם חיוך משועשע על פניו
"מה אתה עושה פה? חשבתי שתבוא רק בערב" שאלתי
"שיחררו אותי הבוקר ומגי חופרת לי מהרגע שנכנסתי הביתה אז באתי לראות מה איתך" סיפר לי וצחקתי ממגי.
"יש לך בגד ים?" שאלתי
"לא, לא חשבתי שבקור של -5 מעלות אני לא צריך בגד ים" אמר לי
"אז טעית" עניתי לו
"בואי איתי לאכול ארוחת בוקר" אמר והלכנו לחדר שלי,
התקלחתי מהר ולבשתי טייץ וסוודר, הוספתי את המעיל פליז של דור מעלי ונעלתי מגפונים עם עקב גבוה ויצאנו לחדר אוכל של המלון
"חדר 1347" אמרתי בכניסה ונכנסנו
"רגע" אמר האיש מהכניסה
"חדר 1347 הוא חדר ליחיד" אמר
"עד היום הוא היה חדר ליחיד ועכשיו הוא חדר זוגי" הסברתי
"אני מצטער אבל הוא לא יכול להיכנס" אמר האיש ואני ודור התרחקנו קצת מהכניסה
"מה נעשה?" שאלתי בלחץ
"בואי" אמר רגוע ולקח את היד שלי,
הוא הוביל אותי לכניסה ויצאנו, בחוץ ירד שלג ודור הלך למחני מכוניות, ביקש את המכונית וחזר אליי
"אם לא נוכל לאכול פה נוכל לאכול בעיר" הסביר לי וחייכתי. נכנסנו למכונית והתחלנו בנסיעה.

"תראה איזה נעליים מושלמות" אמרתי לדור,
מסתכלת מהחלון ראווה על זוג מגפיים, הסתובבנו, יותר נכון אני הסתובבתי בקניון ודור רק ניסה להגיע למסעדה, נכנסתי לחנות ודור אחריי, מדדתי את הנעליים ודור שילם
"חכה שנייה" אמרתי כשיצאנו מהחנות, מפשפשת בתיק כדי למצוא את הפנקס שלי, הוספתי את המחיר של הנעליים והמשכתי לדור
"מה עשית?"
"כתבתי את המחיר בפנקס" הסברתי
"מיותר עכשיו בואי נאכל" אמר והגענו למסעדה

כשעלינו במעלית האווירה הייתה מתוחה, אף אחד מאיתנו לא דיבר,
דור רק הסתכל עליי במבט שלא הצלחתי לפרש "אנחנו..?" התחיל לשאול
"לא עכשיו" עניתי לו לפני שהתחיל את השיחה שחייבת לבוא,
היא תבוא, פשוט לא עכשיו ולא היום.