היי, ילדה
היי, ילדה.
אני יודעת שאת שונאת שקוראים לך ילדה. אבל את עוד ילדה.
אני יודעת שהמחשבה היחידה שעוברת לך בראש עכשיו, היא שאת רק רוצה שהיום הזה ייגמר. ושאין לך כבר כוח. שאת מוטשת, שאת חלשה. ושאת רק רוצה חיבוק מאימא ולהתכסות תחת הפוך כל היום.
אבל ילדה, החיים שלך ישתנו, עוד כמה דקות.
נכון שאת חושבת, שזה בסך הכל ציון גבוה במבחן, והוא לא יגרום ליום הזה, להיות טוב יותר. אבל את טועה. והאמיני לי – שבפעם הזאת, עדיף לך לטעות, ולהרוויח הרבה כל כך מהטעות הזאת.
תראי, הנה שם בפח, יש נייר. ועל הנייר כתוב באותיות גדולות ושחורות, "שניכם ניצחתם". ואת לא מבינה, על מה אני מדברת, אבל אני מבטיחה לך, שזה קרה בזכות המבחן הזה, שעוד כמה דקות יהיה ביד שלך.
ילדה, את אפילו לא זוכרת את התאריך היום, אבל אני מדברת אלייך מהתשעה עשר באוקטובר 2015 ואם תסתכלי על הלוח, אולי תבחיני, שעברה שנה…
כן, חלפה שנה. שנה שלמה. ויש לי חברים. יש לי את מיה, וגילי, ויעל ותמר. ואולי עכשיו את לא תביני על מה אני מדברת, ותחשבי שהשתגעתי, אבל יש לי עוד משהו חשוב כל כך. ועוד כמה ימים, אני מבטיחה שתביני במה מדובר, בקשר המיוחד הזה איתה. באהבה הזאת שלי כלפיה, בקנאה הזאת, שבמקרים מסוימים מתפרשת, כן, גם בתור אהבה.
תראי, אני לא אדבר איתך במושגים שאת לא מבינה. את תביני הכל עוד כמה דקות. הנה, הנה המבחנים. אז אני הולכת. אבל רגע לפני…
ילדה, את תשכחי הכל. את כל מה שאמרתי. ולא תזכרי בכלל שבאתי לכאן אחרי שנה, סתם להיזכר. אני הגעתי בשביל להתבונן, ולא בשביל להרוס. ואם הייתי אומרת לך את זה בימים מסוימים, כמו בבוקר של אותו יום ראשון, היית צוחקת לי בפנים, אבל עכשיו כל כך ברור שהכל היה כל כך מושלם, ואני לא רוצה לשנות כלום. אז פשוט תשכחי מהכל.
ילדה, אני רוצה להגיד לך, שתהני מהיום הזה, והשנה הזאת. וששום דבר לא יפריע לך. ושתצליחי ללמוד מטעויות, כמו שעוד כל כך תרצי.
ילדה, אני אוהבת אותך… אל תשכחי…
תגובות (2)
יצא יפה. מיסתורי
מסכימה עם התגובה מעליי. אני אוהבת את הסיפור למרות שאין לי מושג על מה הוא בעצם… רעיון יפה, לכתוב לעצמך…