מביט בך … מהופנט
אני זוכר את אותו היום , אותו היום שעלית לגג .
שערך האדמוני היה פרוע ועינייך אדומות מדמעות ,
הבטת בי בעיניים הירוקות שלך , זה היה מסוג העיניים שהיה אפשר לטבוע בהן .
לבשת שמלת קיץ קצרה , אדומה , השמלה הבליטה את כל הקימורים שלך .
ואת הפנטת אותי … הפנטת אותי מהשנייה הראשונה .
כל מה שרציתי באותו רגע זה שהעולם ייעצר , כדי שאוכל לנשק אותך , ולשמור אותך .
אבל … במקום זה , קפאתי במקומי וכמו מטומטם .. כמו מטומטם נתתי לך ללכת ..
תגובות (2)
יש מקום להכניס כאן עוד תיאורים, אבל זה קצר ויפה. אהבתי
קצת דליל מדי
חוץ מזה אחלה