נסיכת בבל
אני חושבת שאני יעלה את ההמשך עד היום... קריאה מהנה:)

Skinny Love- פרק ראשון

נסיכת בבל 24/10/2015 725 צפיות 2 תגובות
אני חושבת שאני יעלה את ההמשך עד היום... קריאה מהנה:)

פרק ראשון-

"קדימה מותק, רק פעם אחת וזהו." קולו של דילן נשמע מלטף, מרגיע וחושני.
משהו במוחה של קמיל רצה כל כך להתמסר אליו, לתת לו את מה ששניהם רצו בכל ליבם. אך בניגוד לו נורת הזהרה הבהבה במרץ בצידו השני של מוחה, מתריעה מפני מה שיתרחש בהמשך.
"אני מצטערת, אולי בפעם אחרת." היא חייכה בהתנצלות ולבשה במהירות את הגופייה שלה, שנחה על השטיח.
"את אומרת את זה בכל פעם." דילן התיישב על המיטה כשהשמיכה הדקה שלו מכסה את פלג גופו התחתון. הוא נראה מאוכזב אבל היה משהו בדבריו, קמיל באמת אמרה את אותו הדבר בכל פעם.
"אני פשוט עד לא מוכנה לזה." ענתה ולבשה את מכנסיי הג'ינס הקרועים שלה.
"מתי תהיה?" שאל ונעמד כשעל גופו תחתוני בוקסר גבריים בלבד. "אני כל כך רוצה אותך, קמיל, אבל אני גם גבר עם צרכים. הייתי רוצה שזה יקרה איתך אבל…" הוא לא סיים את המשפט, לא היה בכך צורך.
"אז אתה מאיים לעזוב אותי?" שאלה בגבה מורמת כשהיא מתיישבת על המיטה ונועלת את המגף הימני שלה.
"אני לא מאיים, אני רק מניח את העובדות לפנייך," הוא כרה על בירכיו כך שפניו היו ממש מול פניה. "מה היית אומרת עם הייתי הולך ל… לשכב עם משהו אחרת?" הוא שפשף את עורפו במבוכה, כנראה מפני שלא ידע איך תגיב להצעה הזו.
"תעשה מה שאתה רוצה." קמיל סיימה לנעול את המגף השני שלה, היא לקחה את מעיל העור שלה שנח על שידת הלילה של דילן ויצאה מהחדר בטריקת דלת.
ביתו של דילן היה שקט, מלבד קריאותיו אחריה, כמובן איש לא גר שם מלבדו.
"חכי, קמ, בבקשה!" הוא פתח את הדלת ורץ בעקבותיה במסדרון. "לא אמרתי שזה מה שאני אעשה, פשוט התייעצתי איתך… את עדיין המותק שלי, נכון?" הוא השיג אותה והביט בה במבט הזה שלו, אותו מבט שהיא לא יכלה לסרב לו, אותו מבט שגרם לה להתאהב בו מההתחלה.
"פשוט אל תעשה את זה יותר, נעשה את זה כשאני אהיה מוכנה." היא דיברה בשקט בעודו מקרב אותה עליו בחיבוק חם, היא נצמדה אל חזהו החשוף והחלק, מרגישה את קצב פעימות ליבו המהירות, הוא באמת לא רצה לאבד אותה.
"בסדר, כל מה שתגידי." החזה שלו רטט כשדיבר וחיוך נמרח על פניו. "את רוצה שאני אקח אותך הביתה?" שאלה והרים את סנטרה כדי שתביט בעיניו, הן היו מדהימות ביופיין.
"אני אסתדר." היא נישקה את שפתיו בעדינות והתנתקה מהם כעבור שניות.
"להתראות." היא חייך ופתח עבודה את דלת ביתו.
"להתראות דילן." השיבה, היא לבשה את מעילה השחור וירדה במדרגות אל הרחוב הקר.
***
השעה הייתה שעת ערב מאוחרת וכל החנויות היו כבר סגורות, הרחובות לא היו ריקים מאדם אבל גם לא מלאים עד אפס מקום. משבי רוח קרים הצליפו בפניה של קמיל וסומק עז הופיעה על לחייה וצבע אותם באדום.
אך הרוח והאנשים לא הטרידו כלל את קמיל, מחשבותיה נדדו אל השיחה האחרונה שלה עם דילן, אל הדברים שאמר, האם הוא התכוון לכך באמת? האם היא צריכה פשוט לוותר וזהו? להיכנע לרצונות שלו כמו כל הבנות בגילה? או שאולי היא פשוט צריכה לתת לו לשכב עם משהי אחרת? ככה שניהם יהיו מרוצים.
כאב בטן הציף אותה כשחשבה על דילן, דילן שלה שוכב עם משהי אחרת, איזו זונה מבית הספר או מבית הספר בדרום העיר.
לא, זו לא יכולה להיות האופציה הטובה ביותר. היא דחקה את המחשבות ממוחה והבינה שלבד היא בטח לא תגיע לפיתרון, היא חייבת לבקש עזרה ממשהו שמבין בנושא.
עלמה תוכל לעזור לה.


תגובות (2)

ממש אהבתי את הפרק ואת הכתיבה שלך. מחכה להמשך. :)

24/10/2015 18:57
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך