סם אהבה פרק 18 נחוש בדעתו

Safe and Sound 21/10/2015 707 צפיות אין תגובות

הבטתי בוא מדבר בפלאפון,  אני לא מאמינה שדיברתי איתו,  אבל למה הרגשתי  את החמימות הזאת שאהבתי כל כך, תמיד היה לי קר בגוף בנפש, אבל שידיו עטפו אותי החמימות עטפו אותי זה היה נעים לא הייתי מתנגדת להרגיש שוב את הרגשה הזאת.
"אני מצטער "מתן מלמל בזמן שסיים את השיחה החשובה נראלי.
" אני כל כך מצטער קייסי" אמר שוב, אבל הפעם הביט בי שאמר זאת.
"קייסי את באה איתי לתחנה הם שולחים אותך לכלא ואני לא עובד על התיק שלך יותר, אבל אני מבטיח לנעשות לעזור לך" אמר בקול מצטער ליפני רגע הוא אמר שהוא יעזור לי מה השתנה?
"אתה זה שאמרתי שאתה הולך לעזור לי, אתה זה שהרגע ניחמתה אותי, אבל לא אתה זה שבסוף נותן אותי על מגש, אתה זה שיכניס אותי לכלא. "צרחתי את המילים שלי לא יכולתי לתאר את הרגשה שהרגשתי באותו רגע החמימות שלפני כמה רגעים הרגשתי נעלמה בשנייה שאמר את המילים במקום זה רגש אחר היה בי הרגשתי שנאה, השנאה שנטפה ממני.
" קייסי אני יעזור לך את תראי, פשוט בדרך אחרת כרגע הם רוצים אותך עכשיו אין לי איך לעזור לך עכשיו ברגע זה. "אמר מנעשה להוציא את עצמו מהמצב עליו נכנס.
" אני לא מאמינה לך אמרתי" בלחישה מצמררת.
"קייסי אני מצטער, אבל את מתבקשת לבוא איתי למכונית. "
" אני לא יוצאת מכאן"  הרמתי את מבטי לא מזיזה את עייני מעיניו.
"קייסי בבקשה אני יעזור לך, אבל עכשיו בואי איתי לתחנה. "אמר אולי כדי לי פשוט לתת להם להכניס אותי לכלא החיים שלי מלא נגמרו.
נכנעתי בפעם הראשונה בחיים שלי  נכנעתי אולי בגלל שנימס לי להילחם כל הזמן.
הוא פתח את הדלת של החדר שבקושי יומיים הייתי בוא, הולכים בשקט לכיוון היציאה של בית חולים.
המשטרה כבר דיברה עם הבית חולים. הסתכלתי עליו המבט שלו היה מושפל, אולי מבושה שהוא יודע שעכשיו הוא מכניס משהיא שלא עשתה כלום הוא זורק אותי "לכלוב האריות", כבר ידעתי מה יעשו לי בכלא יאנסו אותי, ירביצו לי אולי גם יהרגו אותי.
נכנסו לאוטו שלו בשקט מצמרר שקט מפחיד.
"קייסי." שבר את השקט שהיה.
"מה." אמרתי בקול קר .
"תגידי לי דבר אחד ופשוט, באמת לא עשית את זה?" שאל בשקט וחשש נשמע בקולו. אחרי הכל הוא עדין חושב שאני זו שרצחתי.
"לא אני לא. "אמרתי בכנות מוחלטת.
הוא התניע את המכונית לא אמר מילה שום דבר פניו על הכביש.
" בבקשה על תעשה את זה. "אמרתי  בפעם אחרונה מנעשה לשנות את דעתו.
" בבקשה מתן. "אמרתי, ראיתי שהוא נלחם עם עצמו.
" מתן בבקשה על תעשה את זה בבקשה. "
הוא לא ענה, הפסקתי לנעשות אולי באמת אחראי הכל הוא סתם שוטר מושחת . הסתכלתי על החלון.
נסענו בשקט הכביש היה שומם ממכוניות.
" מתן צרחתי מבהלה  ברגע שעשה סיבוב
לכיוון אחר.
"את צודקת אני הולך לעזור לך" אמר נחוש בדעתו.

מה מתן יעשה על מה הוא חושב?
סליחה שלא המשכתי 11 יום פשוט היה לי מלא דברים לעשות אבל אני מבטיחה שלא יחזור על עצמו וחוץ מזה  איך אתם בגלל המצב עם אתם רוצים אני כאן עם אתם רוצים לשתף.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך