מכשפה מפורסמת לומדת בהוגוורטס- פרק 7
אחרי שעתיים בטיפול ביצורי פלא, הנקודות הכחולות על עורה של נטליה החלו להעלם בהדרגה עד שנשארו לה רק עוד שתיים באיזור הצוואר. אל, נטליה, אדי ורוז חזרו לכיוון הטירה.
ארבעתם הגיעו לטירה ושם רוז נפרדה מהם והלכה לעבר היטומי דאנו ופייזל לוהאן שחיכו לה בכניסה.
"אז נט, מה בעצם קרה לך הבוקר?" שאלה אדי. השלושה התקדמו לכיוון שיעור התגוננות מפני כוחות האופל עם אוקטיביוס.
"התעוררתי ככה. מישהו חשב שזה יהיה מצחיק באמצע הלילה לכסות אותי בנקודות כחולות. ביליתי אצל מדאם פריה במרפאה כל הבוקר כדי להוריד את הדבר המגעיל הזה." סיפרה נטליה ואל ואדי צחקו.
הם נכנסו לכיתה הגדולה והתיישבו בשולחנות.
"תלמידים." הרעים קולו הצלול של פרופסור אוקטיביוס. הכיתה השתתקה. שיערו השחור המבריק נאסף כרגיל בגומיה מאחורי גבו וגלימתו השתלשלה על הריצפה בעצלות. הוא נראה מרשים מאוד, כרגיל.
"תוציאו שרביטים. אני רוצה ללמד אתכם קסם הגנה." אמר אוקטיביוס. הילדים החלו להתלחשש בטורדנות. מה? קסמי הגנה זה לתלמידי שנה רביעית ומעלה!
ידה של רוז מיד קפצה באוויר ועל פניה הבעת בילבול.
"כן, העלמה וויזלי?" שאל אוקטיביוס.
"אבל קסמי הגנה הם רק לתלמידי שנה רביעית… אנחנו לא ברמה מספיק גבוהה כדי להצליח," אמרה רוז וקימטה את מצחה.
"נכון, הרמה הרבה יותר גבוהה, ומצופה ממכם להרבה יותר. הנוהל החדש התחיל מאתמול בערב. אני יודע, אני יודע-" הוא ניסה להשתיק את המלמולים הבלתי פוסקים של התלמידים המיואשים. "זה לא הגיוני לבקש מכם לדעת קסמי הגנה בשנתכם הראשונה, ולמרות שזה הנוהל החדש, אני אלמד אתכם קודם דברים בסיסיים יותר מקסם הגנה. אנחנו נתחיל בהנפה המיוחדת לקסמי הגנה, לא לדאוג לא תצטרכו עוד לעשות שום דבר, רק להניף." המלמולים עדיין לא פסקו במלואם, והמבט על פניהם של התלמידים נראה מיואש ביותר.
"מישהו יודע מהי הצורה הנכונה להניף את השרביט בשביל קסם הגנה?" הוא שאל, כמעט בייאוש. "העלמה וויזלי?" ניסה אוקטיביוס בתבוסה כשאף אחד לא הצביע. היא הנידה בראשה.
אחרי השיעור המייאש הזה בו למדו איך להניף שרביט בשביל קסם שאותו תלמידי שנה רביעית אמורים ללמוד לבצע, יצאו הילדים מובסים ומבולבלים.
"מה זה אמור להביע? ממתי תלמידי שנה ראשונה לומדים קסמי הגנה?" שאלה אדי כשנכנסו שלושתם לחדר האוכל. הם התיישבו בשולחן גריפינדור, ומיד שמו לב שכל התלמידים נראים מיואשים כמותם, ואולי אף יותר. ג'יימס התיישב מולם יחד עם פרד וויזלי, תלמיד שנה רביעית ועוד אחד מבני דודם (הרבים) של אל, ג'יימס ורוז, ששובץ גם הוא בגריפינדור.
"היום פרופסור ריטוויטי התחילה ללמד אותנו כשפים אילמים! כשפים אילמים לומדים רק בשנה השישית!" התלונן פרד. שיערו היה אדום כאש והוא דמה לרוז מאוד.
"אותנו אוקטיביוס ניסה ללמד קסמי הגנה! קסמי הגנה זה בשנה הרביעית!!" כעסה אדי. מה פתאום אבא שלה משנה את סידרי הלימוד? ובשביל מה?
"המורים ממש מיואשים מהשיעורים," אמרה נטליה ועיקמה את אפה.
"ולא פלא, אף אחד לא מצליח שום דבר! אני לא אמור לדעת איך לרקוח סמי נגד!" כעס ג'יימס. מרחוק נשמעו עוד התמרמוריות של תלמידים מיואשים.
"מה אבא שלי חושב שם במשרד הקסמים? במה זה יועיל?" שאלה אדי.
"זה בכלל לא קשור לממשלה, מה עוד לא שמעתם?" פרד הגיב למבטים המופתעים שלהם.
שלושתם הנידו בראשם. הוא חייך חיוך מסופק, "אני לא אמור לספר לכם, וזה רק שמועה, אבל אומרים שיש מנהל חדש!" אמר פרד בהתרגשות. הילדים הגיבו פעורי פה.
"אין סיכוי שיש מנהל חדש, מקגונגל מצוינת, למה שירצו להחליף אותה?" שאלה אדי אחרי ארוחת הצהריים כשהלכו שלושתם לכיוון שיעור שינוי צורה.
"שמעתי את פייסי הופנ'אקר מספרת לליאן מקמילן שהיא חולה כבר הרבה זמן, אבל עכשיו זה ממש החמיר וכנראה ידיחו אותה. ליאן גם אמרה לפייסי שיותר מחצי שכבה שלהם נשארת פה בחג המולד. " אמרה נטליה. כמו תמיד, נטליה הייתה מעודכנת באופן מחשיד בפעילות השכבות הבוגרות בהוגוורטס.
בעוד כיומיים עמד להתקיים המשחק הראשון של גריפינדור, ומזג האוויר בישר להם רעות. לקראת חג המולד החלו הטמפרטורות לרדת בצורה קיצונית, ולמרות שעוד לא ירד שלג, גשם ירד בכמויות.
אל, אדי ונטליה נכנסו לשיעור שינוי צורה ולחרדתם כיסא המורה היה ריק. התלמידים ישבו במקומותיהם וחלקו שמועות על פרופסור מקגונגל אחד עם השני. כעבור חמש עשרה דקות, כשהילדים כבר הבינו שמשהו לגמרי אינו כשורה, נכנסה לחדר אישה מבוגרת עם שיער אדום שהיה אסוף בקפידה על עורפה ועיני נץ. היא לבשה חליפה בגוון מחריד של ירוק שהתנגש עם צבע שיערה הבולט, נעליה היו מגפיים בצבע אדום שתאם לשיערה, והמחריד מהכל היה האודם בגוון סגול שהיה משוח על שפתיה. התלמידים הביטו בה וחלקם התפתו לפרוץ בצחוק. היא נראתה משוגעת בכל מובן של המילה, חוץ מעיני הנץ הרצחניות שלה. היא תקעה מבט חד בלויר גלובוס, בחור ורדרד עם אף ענקי, שישב לצד מורטימר גאל, נער גבוה מאוד עם משקפיים עבות וגבות גבוהות, ששיוו לו מראה מבוהל תמידי, שצחקקו בשקט למראה המוזר הזה, ושניהם השתתקו כמעט מיד.
"אני הפרופסור דו, ואני אלמד אתכם שינוי צורה מהיום והלאה. אני מתנצלת על האיחור, אבל היה לנו-" היא הביטה בתלמידים בספקנות, "עיכוב קטן. עכשיו, בלי שאלות, נתחיל ללמוד על אנימאגוסים. מישהו יכול להגיד לי מהם אנימאגוסים?" שאלה פרופסור דו. התלמידים הביטו בה בייאוש, ורוז הצביעה בהססנות. הפעם נותנים להם חומר של השנה השלישית. תכף יבקשו מהם להתעתק.
"העלמה אדומת השיער מימני, מה שמך?" פנתה פרופסור דו לרוז.
"רוז וויזלי." אמרה רוז בהיסוס.
"ואת יודעת מהם אנימאגוסים?" שאלה פרופסור דו בהתעניינות..
רוז הינהנה, "אנשים שיודעים להפוך את עצמם לחיות, ובחזרה, באיזה רגע שיבחרו, ללא שרביט או כל אביזר אחר. אבל חשבתי שאת זה נלמד רק בשנה-" החלה רוז למחות אך פרופסור דו קטעה אותה בגסות.
"תמחקו את כל מה שחשבתם שאתם יודעים. אתם תלמדו חומר קשה הרבה יותר משאי פעם חשבתם שתלמידי שנה ראשונה יכולים ללמוד. אתם כנראה לא תצליחו, אבל אלו שכן יצליחו יתבקשו לעלות כיתה ובכך לעלות רמה. הוגוורטס הוא יותר לא מה שהכרתם, מאז החוקים החדשים שיצאו לתוקף אתמול. עכשיו, אם אין לכם עוד שאלות-" היא התעלמה מכמה ידיים שצצו באוויר לשמע הדברים המפחידים שאמרה כרגע, "אנחנו נתחיל. אנימאגוסים; אנשים מאוד כישרוניים יכולים ללמוד לעשות את האומנות המדויקת והקשה הזו. ברשותכם, אדגים כעת." היא לא חיכתה לתשובה, נעמדה מולם ברשמיות, ולנגד עיניהם הפכה הפרופסור הגבוהה והירוקה הזו לתן כתום ונאה בגובה של כמטר בערך עם רעמה צהובה ועיניים צהובות עם אישונים אלכסונים. הילדים הביטו בה בהתפעלות. כעבור רגע התן כבר לא ניצב שם ובמקומו עמדה שוב פרופסור דו, עם שיערה האדום וחליפתה הירוקה להחריד.
"מישהו מכם יודע על אנשים מפורסמים אשר היו אנימאגים?" שאלה פרופסור דו.
הפעם אדי הצביעה.
"העלמה…?" שאלה פרוספור דו, מחכה שאדי תשלים אותה.
"דיקסל, גבירתי. רציתי לשאול אותך מה קרה לפרופסור מקגונגל." שאלה אדי באומץ. פרופסור דו קפצה את שפתיה הסגולות.
"השאלה אינה מתאימה, ולכן לא תזכי לתשובה. לא מחובתי להגיד לכם מה קרה לפרופסור מקגונגל, ואני בטוחה כי בערב תשמעו את זה מפי המנהל החדש."
תגובות (2)
ווואו. ממש אהבתי את הפרק הזה!!!!!
בדיוק באתי להזכיר לך שהתאומים סיימו מזמן את הלימודים ושפרד מת