'חייל שלי,מלאך שלי' פרק 10

ירדתי מהאוטובוס שהיה מלא בחיילים,מתקדמת לכיוון הבסיס בעייפות.זה היה סוף שבוע ארוך.
ראיתי את רוי עומד בכניסה לבסיס,הוא קלט אותי והתקרב לעברי בחיוך
"בוקר טוב" אמר ועטף את גופי בין זרועותיו,הסתכלתי על עיניו הכחולות שזהרו באור השמש,
"חשבתי עלייך כל הסוף שבוע" אמר,גורר את חיוכי.בזאת הוא תפס בפניי והצמיד את שפתיו לשלי,מנשק אותי ברכות.
"יש לי מסדר עוד עשר דקות" התנתקתי ממנו והוא תפס בי בחוזקה,מסרב לשחרר.
"אל תלכי" הסתכל עליי במבט מתחנן שגרם לי לצחוק מעט,
"אני חייבת" חייכתי והשתחררתי מבין זרועותיו,מתקדמת לעבר המגורים.
נכנסתי לחדר הריק והנחתי את תיקי הגדול על המיטה,
"היי" מיקה נכנסה,זורקת את תיקה על הריצפה ונשכבת על מיטתה בכבדות,
"קרה משהו?" שאלתי,היא הסתכלה עליי ונאנחה בייאוש
"סוף שבוע משעמם" התלוננה,גלגלתי את עיניי בחיוך ותפסתי בידה,מקימה אותה.
"יש מסדר" אמרתי והיא נאנחה שוב.שתהיה בריאה.
נעמדנו כל הבנות בצורה מסודרת,מחכות למשמע דבריו של רפאל בשקט.
"שבוע טוב,כל הכבוד לכן על ההתייצבות בזמן" התחיל והסתכל על כל אחת מאיתנו במבט מרוצה,
"אני מקווה שחזרתן רעננות ומוכנות" אמר,מחייך לרגע
"היום אנחנו נעבור על מה שלמדתן בקורס חובשים,אני רוצה לראות מה אתן יודעות" אמר ברצינות ובחן את כולנו בעיניו.
"הראשונה היא מיקה אשכנזי" הסתכל לרגע בדף השמות ולאחר מכן מיקד את עיניו עליה,
היא התקדמה לעברו בשקט,הסתכלתי עליה בחיוך קטן וסימנתי לה עם ידי בהצלחה.רפאל הקריא את שמותיהן של כולן ולבסוף הגיע תורי.
התקדמתי לעברו של רפאל,מסתכלת עליו בשקט,
"שטרית,הסיטואציה שלך" מלמל לרגע והסתכל שוב על הדף
"חייל נורה ברגלו ואין צוות רפואי שנמצא בקרבת מקום,יש לך רק תיק עזרה ראשונה.מה את עושה?" שאל,לחץ השתלט עליי ורעדתי מעט.
"קודם כל אני דואגת לכך שלא שלא יזוז בכדיי לא להחמיר את המצב, אחר כך מחטאה את המקום ומפחיתה את הדימום כמה שאני יכולה ולבסוף חובשת את האיזור" אמרתי בקול רועד,הוא הסתכל עליי כמה שניות ולאחר מכן הנהן.
"יפה מאוד" אמר בחיוך קטן,גורר את חיוכי המרוצה.
"את יכולה לחזור למקום" אמר,הנהנתי וחזרתי למקומי בשקט.
"את האמת,התרשמתי מהידע שלכן" אמר,כולן הסתכלו עליו וחייכו בסיפוק.
"אל תמהרו כל כך לשמוח" אמר והניף את ידו בביטול "זה היה קל יחסית,אתן תצטרכו להתמודד בסיטואציות קשות מאלה" אמר בקול עבה.
"יהיו אימונים שבהם תצטרכו להדגים מעשית" אמר והכניס את הרשימה לכיסו,
"אתן משוחררות בינתיים" אמר לאחר מספר רגעים והחל להתרחק מהמקום.
*********************
בערב התבקשנו להגיע כולנו לרחבה,גם בנים וגם בנות.עמדנו כולנו בצורת ח' גדולה.
רפאל ולירון,המפקדת של רוי עמדו באמצע הרחבה.ידו הגדולה של רפאל הייתי כרוכה סביב צווארה של לירון.כולם הסתכלו עליהם בדממה,מביטים במתרחש בבלבול.
לירון השתחררה מאחיזתו של רפאל בקלות ובעטה ברגלו,גורמת לו ליפול על ריצפת הרחבה במהירות.
"מה שראיתם עכשיו זה אחד מן התרגילים של הגנה עצמית" רפאל נעמד במקומו והסתכל עלינו,
"אלו אימונים חשובים שיעזרו לכם בהמשך.אתם תתחילו ללמוד מהיום" אמר,הייתי עייפה ועיניי כמעט ונעצמו.
"אנחנו יודעים שהשעה מאוחרת אבל זה דבר חשוב" לירון אמרה בחיוך קטן,
"קדימה,תתחלקו לזוגות" הרימה את קולה,רוי התקדם אליי בחיוך ותפס בידי,הסתכלתי על מיקה שעמדה בצד עם אחד החיילים וחיוך עלה על פניי.
רפאל נעמד מולנו,מחכה לראות את התרגיל.רוי עמד מאחוריי גבי וכרך את ידו סביב צווארי,ניסיתי להשתחרר מאחיזתו ללא הצלחה.
"שטרית קדימה אני יודע שאת יכולה" רפאל הביט בי בחדות.ניסיתי להשתחרר שוב ושוב מבין ידיו של רוי ללא הצלחה,הרגשתי שהאוויר מתחיל להיגמר לי והתחלתי להתנשם בכבדות.
"בן חמו,תשחרר אותה" רפאל הרים את קולו ורוי שיחרר אותי במהירות,גורם לי להתחיל להשתעל בחוזקה.
"אוצר את בסדר?" רוי תפס בידי בעדינות,הנהנתי.
"זה מה שקורה שלא מקשיבים" רפאל הסתכל עלינו בכעס ותפס בי,מושך אותי לעברו וכורך את ידו סביב צווארי,
"תנסי להשתחרר" אמר בסמכותיות,גופי היה צמוד אליו וזה גרם לי לרעוד.
"תיזכרי בדברים רעים שקרו לך,תוציאי את הכעס שלך" אמר,תפסתי בידו והרחקתי אותה מעט.
העפתי את רגלי אחורה במהירות,גורמת לו לשחרר את אחיזתו ממני ולאחר מכן בעטתי בו שוב גורמת לו ליפול.
"יפה שטרית" חייך חיוך מרוצה וקם,מכניס את ידיו לכיסים והולך מן המקום.
"זה היה מדהים יפה שלי" רוי תפס בפניי ונישק אותי,הסתכלתי עליו בחיוך קטן.