אהובתי
אהובתי,
בלי קול, צועק אלייך, תחזרי
והשקיעה גוססת כמו בשרי
וכמוך, שעפה עם כנפי האהבה
שפעם היו שלי, כמו שאת – אהובה
אהובתי,
מהו הרע שעכשיו לובש את פנייך?
נשרף אני באש זרה שיוקדת מעינייך
ובעשן מאפילה על כל תקווה
הפכת לכוכב בלי לילה, אהובה
אהובתי,
מצאתי אחרת, יפה כמו עורב
אך זכה כמי הכנרת, ומידי ערב
היא נגעה לי בגוף, ורק אותו צרבה
כי עדיין היה שטוף, בדמעותייך אהובה
אהובתי,
מרוב עלטה, פנייך לא נראות
וקול נפשך החבוטה, רודף אותי שעות
והאם אלו ידייך, שאוחזות בי באיבה
כי פעם הן קרבו אותי אלייך, אהובה
אהובתי,
היום קברתי את האהבה בתכריך של שמך
אחרי שאבדתי בסביבה כל טיפה מעצמך
הלבד שווה יותר, מרסיס של תקווה
לפחות הוא חותר, ללבך אהובה
אהובתי,
היכן את? כי אני קרוב לשם
לאט לאט צועד אלייך ברגשות אשם
וכל דרך הסבל בשבילך שווה
לאחוז בקצה החבל, שזרקת אהובה
אהובתי,
היום אני טהור, היום אני הרוח
הגעתי אל האור, אל הסוף הזחוח
ושנינו חבוקים באדמת האהבה
ונשמתי מבקיעה שחקים עד לשמך אהובה
תגובות (6)
ואוו… יש לך כתיבה זורמת ויפהפייה ותיאורים מעולים… אהבתי מאוד
תודה רבה
אני נורא אוהבת את סגנון הכתיבה שלך, הרגש שאתה מעביר, החריזה, המשלב… אבל מה שכן, לא הצלחתי לאהוב את הדימויים שלך. קצת שכיחים
קודם כל כיף לשמוע שאת אוהבת… ושנית, מה את מגדירה שכיחים?
* דמעה של התרגשות*
הלוואי ויום אחד היה לי משהו שיכתוב בשבילי שיר יפה כל כך, שיר מלא באהבה שנראת כאהבת אמת..
ממש מהמם, ציון 5+
תודה רבה… זו המחמאה שהכי כיף לקבל, שריגשתי… ושנית, מאחל לך שיכתב עלייך הרבה שירים אך לא שיר כזה שמספר על אובדן האהובה…