איך הכל התחיל,בליל קיץ חמים.

טינג,טינג,טינג,טינג
הצלצול מחריש האוזניים של ההודעות בווצאפ העיר אותי.
"ליה" היה כתוב בכל ארבעת ההודעות שקיבלתי מחברתי הטובה מיה.
הרמתי את הטלפון ושלחתי לה סימן שאלה בצירוף המילה "כלבה" ככה אנחנו,לא לדאוג.
"אני שומרת היום על רוני אז בואו כל הבנות אליי נעשה ערב בנות" הודעה זו הופיעה על מסך האייפון "ברור שאני באה,תפתחי קבוצה" שלחתי "תגידי את רצינית שבשביל זה הערת אותי??? יואו את מטומטמת" שלחתי בנוסף כשהתאפסתי על עצמי.עם העצבים שמתי לב גם לגלי החום שעוברים בגופי עקב אמא שכיבתה לי את המזגן.תחילת יולי למען השם! החופש הגדול התחיל שילשום בדיוק.השעה הייתה 10:50,הזזתי את הכפתור הקטן בצד האייפון והעברתי אותו למצב שקט.הדלקתי את המזגן וחזרתי לישון.
התעוררתי שוב,הפעם בכוחות עצמי ,14:53 הראה השעון.
יצאתי מהמיטה,שטפתי פנים,ציחצחתי שיניים וירדתי לקומה התחתונה בביתי.למרות שהשעה הייתה כמעט 3,החלטתי שאני יאכל קורנפלקס וזהו.ישבתי עם הקערה והטלפון בידיי,עוברת על שיחות הווצאפ הפתוחות שלכולן עניתי ואת חלקן סיננתי,בשלב מסוים הפסקתי לאכול,לא הייתי מסוגלת,הרגשתי שמשהו הולך להשתנות היום מקצה לקצה.ישבתי כל היום בחוסר מעש ודיברתי עם הבנות בקבוצה שמיה פתחה והחלטנו שבתשע וחצי הולכים למיה.ראיתי טלוויזיה והמשכתי להיות בווצאפ,חופש רגיל. בסביבות השעה 9 התחלתי להתארגן.שמתי טייץ וחולצת בטן כחולה,בחרתי ללכת בלי איפור,השפרצתי בושם,שמתי כפכפים ויצאתי לכיוון ביתה של חברתי דורין,היא גרה כמה מתחמי בניינים ממני ואנחנו הולכות ביחד לכל מקום. כשיצאתי החוצה רוח ליל קיץ חמה הכתה בפרצופי ובזמן שאני יורדת במדרגות הבניין שקעתי במחשבות,האוויר הרגיש מוזר,הבטן שלי התהפכה,וידיי איבדו כוח,משהו הולך להתשנות היום ובגדול,זה לילה חשוב לקיץ שלי ואני מרגישה את זה בכל חלק בגוף שלי.שקעתי במחשבות על מה כבר יכול לקרות היום ואז קיבלתי הושעה במסנג׳ר של הפייסבוק "וואי קופה" היה כתוב,זה נתי,הידיד הכי טוב שלי, "וואי קוף מה שוב עשית לטלפון" הנחתי שהוא הרס אותו כי הוא מכור לווצאפ "אחי עיצבן אותי אז ניפצתי אותו" התחלתי לפרוץ בצחוק לכיוון מסך הטלפון,אם מישהו יעבור לידי הוא יחשוב שאני משוגעת "בוגר" שלחתי "יותר ממך" החזיר "כן בטח" שלחתי "בכל מקרה,איפה את?" שאל,נכנע,ולא רוצה להתווכח איתי "בדרך למיה חיים שלי,למה?" עניתי "סתם אהובתי,דברי איתי כבר" שלח,שלחתי בחזרה שני סמיילים של נשיקה והכנסתי את הטלפון לכיס. צילצלתי לדורין באינטרקום ולאחר שלוש דקות שהרגישו כמו שלוש שעות,היא יצאה מהבניין,לבסוף הגענו לבית של מיה. אכלנו פופקורן,ריכלנו,ראינו סרט וחיטטנו אחת לשנייה בווצאפ,ערב בנות נורמלי לגמרי. מיה הייתה עם הטלפון שלי ושמעתי רעש של הודעה בפייסבוק "זה בטח נתי תדברי איתו" צרחתי לה מהמטבח בזמן שמילאתי עוד קערות בפופקורן. הגעתי חזרה לסלון וכל הבנות היו מאוספות סביב הטלפון שלי,חשבתי שאולי זה לא נתי אחרת למה להן להיות ככה? זה כולה נתי.הנחתי את הקערות על השולחן "כן משהו מעניין?" שאלתי, כל הבנות הרימו אליי מבט בבת אחת,זזו ממיה ומשכו אותי לשבת לידה. אצבעותיה הקלידו על מסך הטלפון שלי במהירות והיא גזזה את הציפורן באגודל שלה,היא בלחץ.היא בלחץ? למה היא בלחץ? הסתכלתי בשיחה "אני תמיד רציתי ותמיד ירצה אותך" היה כתוב, ליד המשפט הופיעה בעיגול קטן תמונתו של נתי,הבטן שלי התהפכה.חטפתי את הטלפון מידה של מיה ובאתי לכתוב לו שזו היא "ליה לא.בבקשה לא." מיה אמרה שנייה לפני ששלחתי,מחקתי והתחלתי לקרוא את השיחה.נתי,הידיד הכי טוב שלי בעולם הזה,מאוהב בי? הוא מאוהב בי. הראש שלי התחיל ללחוץ קשות ולכאוב.הלב שלי דפק במהירות והבטן שלי התהפכה אפילו יותר,מה אני עושה עכשיו? מיה המשיכה לדבר איתו וגרמה לו להגיד "אני אוהב אותך" נתי שלי,הקוף המכוער שלי,חושב שהוא מדבר איתי,כואב לי עליו.לאחר שיחה ארוכה איתו והבנה ותובנה של מה השתנה עם חששות לגבי מה יהיה,הגעתי הביתה,נשכבתי במיטה ומצאתי את עצמי חושבת על נתי,הידיד הכי טוב שלי,הקוף שלי,החצי השני שלי, המכוער והעולה שלי,ובבת אחת ההבנה הכתה בי, הייתי צריכה את המילה הקטנה והפשוטה הזאת ממנו כדי שהמוח שלי יבין שאני אוהבת אותו לא פחות ממה שהוא אוהב אותי.