הוא עוד יגיע – פרק 1
"אולי הוא עוד יגיע, לכי תדעי, אולי הוא מחכה לרגע הנכון וכשהרגע יגיע גם הוא יגיע."
כך אמרה לי שירה, חברה טובה שלי, ילדה יפיפייה עם עיניים כחולות ופנים חלקות. היא בת 15 וגובהה 1.75 אם אני הייתי בן מיד הייתי מציעה לה לצאת אתי.
"את מוכנה למבחן של מחר?" שאלה אותי שירה.
"אני מקווה, למדתי כל השבוע, אני רואה רק נוסחאות בראש אפילו חלמתי על הנוסחאות האלו: a בריבוע ועוד b בריבוע שווה ל-c בריבוע.." עניתי לה.
"נשמע שמישהי הולכת לקבל ציון גבוה מחר." היא אמרה בחיוך.
"בואי נקווה ששתינו נצליח." אמרתי והלכתי.
שמי מאיה, אני אוהבת ללמוד וחייבת להוציא ציונים גבוהים, המקצוע האהוב עליי הוא מתמטיקה, ולמעשה אני גם ממש טובה בו. מקצוע שנוא, ספורט אני שונאת משחקי כדור ובייחוד ריצה, לדעתי זה מקצוע מיותר.
היום למחרת הגיע ואני ושירה הלכנו יחדיו לבית הספר.
"אני מקווה שלא שכחת מחשבון." היא אמרה.
"סתם צוחקת אני יודעת שלא תשכחי מחשבון, את מאיה." היא גיחכה ואני חששתי. הייתם צריכים לראות את הפרצוף שלי באותו הזמן, אני לגמרי דאגתי ששכחתי מחשבון.
כשהגענו לבית הספר נכנסו לכיתה.
"הנה זה, כיתה ט'2 שיהיה בהצלחה." אמרה שירה.
"בהצלחה." עניתי לה.
מספר דקות לפני שהמבחן התחיל הוצאתי עטים ודפים וחיפשתי את המחשבון שלי, אבל לא מצאתי אותו.
"לא, לא לא לא לא זה לא יכול להיות!" אמרתי מודאגת למדיי.
"מה קרה מאיה?" פנתה אליי אלינור, אחת הילדות בכיתה שישבה בשולחן לידי.
"המחשבון שלי, הוא הוא נעלם!" אמרתי והתחלתי לבכות.
"אין מצב שהוא נעלם, בואי אני אעזור לך למצוא אותו." היא אמרה.
"הנה רואה, המחשבון שלך היה ממש כאן, כנראה לא ראית אותו בגלל שהוא היה מתחת לספרים שלך." היא אמרה בחיוך.
"תודה אלי, ממש ממש תודה." אמרתי לה ונרגעתי.
המבחן התחיל והמשיך שעתיים שלמות ובתום המבחן פנתה אליי שוב אלינור.
"אז אפשר לקבל את המחשבון שלי בחזרה?" היא שאלה.
"המחשבון שלך?" שאלתי מופתעת.
"אני קצת שיקרתי לך קודם, את שכחת את המחשבון שלך בבית כי הוא לא היה בתיק אז נתתי לך את המחשבון שלי כי ידעתי כמה חשוב לך להצליח במבחן." היא אמרה מאוכזבת מעצמה.
"ואו, את באמת עשית את זה בשבילי?" שאלתי אותה.
"כן, גם ככה לא למדתי למבחן אז אני אכשל, לפחות ככה אני עוזרת למישהי שלמדה להצליח." היא אמרה.
"תודה לך, את מדהימה." אמרתי וחייכתי.
"בשמחה." היא אמרה והלכה.
כשהגעתי הביתה מצאתי את המחשבון שלי על המיטה ושוב חשבתי על מה שקרה בכיתה, אני ואלינור מעולם לא היינו חברות ולמעשה לא ממש דיברנו אף פעם. היא ילדה ביישנית שלא מדברת יותר מדיי ולכן בקושי ששמתי לב לנוכחותה בכיתה. אני באמת לא יודעת למה היא עשתה את זה אבל זה חימם לי את הלב, הבנתי שכנראה עדיין יש אנשים טובים בעולם.
-המשך יבוא-
תגובות (9)
תפסיקי לקרוא לי את המחשבות!
גם לי יש סיפור שבוא החברה של הדמות הראשית נקראת שירה, ואני שונאת ספורט, ברצינות? חחחחח קשה לי להאמין
חחח אני דיי גרועה במתן שמות אז השתמשתי בשמות של אנשים שאני מכירה ולמעשה שירה זה שם של אחת מהספר שכתבתי לפני שנה ואני מקווה שהספר ייצא השנה(:
וספורט למעשה זה המקצוע השנוא עליי במיוחד משחקי כדור חוץ מכדורסל שזה נחמד.
מצטערת אם זה יצא קצת דומה לשלך אבל אני לא ממש קוראת סיפורים באתר (או ספרים בכלל) כך שכנראה אנחנו באמת חושבות על אותם דברים.
מקווה שאין עוד דברים דומים.
גם אני מקווה, לא מצאתי עוד דמיון, כל עוד לא תהפכי את זה לסיפור אהבה, או אם תהפכי את זה לסיפור אהבה, ותקראי לבחור שבו היא התאהבה גבריאל, אז עלולה להיות לנו בעיה רצינית.
אבל בעיקרון לא מצאתי עוד דמיון, זה דיי נחמד שיש לך ממחשבה דומה לשלי, אבל כדי שתחשבי על לקרוא יותר סיפורים, זה מפתח את החשיבה,
את יכולה ללמוד איך להיכנס לפרטים, לתאר מקומות ואנשים, זה משהו משמעותי בסיפור.
אני ממשיכה לעקוב אחריך , נ.ב. דרגתי חמש
נ.ב 2 – תתארי יותר את הדמיות, על שירה רשמת ממש בקושי..
תפרטי יותר, כמו מה צבע השער שלה, אולי אם היא נגיד מתולתלת אז תרשמי את זה, איך היא נראית בגוף, מה היא לבשה, אם היא ענדה תכשיטים מה היא ענדה, תתני כמה שיותר פרטים על הדמות, שהיה ממש אפשר לראות אותה בעיניים,
כנ"ל לגבי שאר הדמויות והמקומות.
רק הערה קטנה
תודה רבה על ההערה אני אשתמש בה, אני מפסיקה להעלות את הסיפור ואני אכתוב קודם את כולו ואערוך ורק אז אעלה אותו.
אל תדאגי סיפור אהבה זה לא הכיוון שלי(:
ממש תודה לך♥
סיפור חמוד. תסלחי לי על הבורות אבל, לא הבנתי מה הפואנטה שלו? המבחן בחשבון?
אגב, טיפ לפעם הבאה-
סימני פיסוק תמיד יבואו בתוך הציטוט( " ) ולא מחוצה לו. ככה שאם אני ארצה לכתוב-
"תודה אלי, ממש ממש תודה"
אכתוב כך-
"תודה אלי, ממש ממש תודה!" או "תודה אלי, ממש ממש תודה." (בהתאם למשפט שהדמות אומרת)
וזהו… חחח בהצלחה בהמשך(:
הפואנטה תגיע בהמשך הסיפור, זה כמובן רק הפרק הראשון. למעשה שימי לב שכרגע לא התייחסתי כלל למשפט הראשון בסיפור, ההתייחסות תגיע בהמשך וזה כבר יקדם את העלילה.
תודה על התיקון אני אשנה זאת(:
ושוב תודה על תגובתך♥
מסכים עם זאת שמעליי.
בתור קורא ואני חושב שכל קורא יגיד את זה, הפרק פתיחה לא נותן לקורא להבין את הרעיון של הסיפור. (אפילו די משעמם וסליחה בלי לפגוע)
אתה צודק, הוא לא נותן לקורא להבין את הרעיון של הסיפור אבל הוא נותן רמז קל לפי המשפט הראשון. יש מישהו מסתורי שאמור להופיע במהלך הסיפור והדברים יהיו ברורים יותר.
לא נפגעת תודה רבה על תגובתך הכנה, אני אנסה להשתפר בפרקים הבאים(: