לי פרק ו'

בקי 12/07/2012 557 צפיות אין תגובות

לי הודתה לשי כי טיפלה בכל אשר ביקשה ממנה ושיחררה אותה להכין את שיעורי הבית.

היא ביקשה מאמה כי תיכנס לנוח והיא תיקח אחריות על כולם.

ספיר הסכימה מיד כי העיפות והלחץ הנפשי עשו את שלהם.

כעבר כשעתיים לערך צלצל יוסי מבית החולים וסיפר בשמחה כי יונתן התעורר והוא מרגיש טוב מאד וכמובן מתגעגע.

"אבא אמרה לו לי שלחתי את אמא לנוח מעט ולכן אני אגיע לבקר את יונתן יחד עם שי ועוד מישהו".

"לי אמר האב אין צורך שתבואי מאחר ומשחררים את יונתן הביתה , הוא יקבל טיפול תרופתי ולכן מיותר שישאר בבית החולים."

"ואוו אני לא מאמינה ואוו איזה יופי שהוא משתחרר כבר היום, אבא יש לך כסף למונית?" "ודאי אני אגיע עם יונתן בעוד שעה קלה ואל תעירי את אמא נפתיע אותה בגדול".

שמחתה של לי לא ידעה גבול, תודה לאל חשבה בלבה הכל מאחורינו .

"היא בישרה לאחיה ואחיותיה כי יונתן חוזר הביתה וכלם היו מאושרים מאד מאד .

לי החליטה לתת את החדרון שלה ליונתן עד שיחלים והיא לקחה את שק השינה שהיה אמנם ישן אך אפשר היה להשתמש בו ותפרוש אותו ליד יונתן כך שהיא תוכל להשגיח עליו כדי לפטור את אמה ואביה מכך.

חלפו בערך 3 שעות והדלת נפתחה כשבפתח לא אחרים מאשר יוסי ויונתן שניהם מחייכים מפה לאוזן.

כולם חיבקו את שניהם וספיר האמא החמודה ניעורה משנתה ולא מבינה על מה השמחה, כשראתה שיונתן בבית מרב התרגשות פרצה בבכי וחיבקה את בנה הקטן בזרועותיה .

יוסי שמח לומר כי קיבלן מבית החולים את כל התרופות שיש לתת ליונתן כך שלא יצטרכו לגשת לבית המרקחת ואף הוסיף ואמר כי התרופות הללו מאד מאד יקרות ובשבוע הבא מבקשים שיגיע לביקורת למחלקה ולא למירפאה.

"אגב אמר יוסי לבתו לי הרופא המנתח ביקש שתיצרי איתו קשר"

"מי זה המנתח התפלאה לי "?

"הוא ראה אותך כשהגעת עם יונתן אך לא בטוח שאת שמת לב אליו"

"לי אמר יונתן הוא בטח רוצה אותך להיות אשתו חחחח" וכולם פרצו בצחוק ואף ספיר הפסיקה לבכות והצטרפה לצחוק של כל המשפחה לאחר סבל כואב שחוו כולם.

ספיר השכיבה את יונתן במיטה של לי והוא היה מאושר עד השמים. היא הניחה את התרופות שלו על שולחן הכתיבה הקטן של לי כאשר היא בטוחה כי לי תדאג לטפל בו יותר טוב מכולם.

המשפחה ישבה מסביב לשולחן וכל מה שהאחות נתנה לספיר הכל הניחו על השולחן וסעדו את לבם. אפילו יונתן הקטן ביקש משהו לאכול וזו כבר בשורה נפלאה – כי כשרעבים זה סימן שמבריאים!

המשך יבוא

.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך