מכתב פרידה

אהוב שלי,אני כותבת לך עכשיו ,אחרי אלפיי טיוטות ,אחרי אלפי הקלדות ומחיקות,אני כותבת לך מה שאני מרגישה…

אתה היית כול העולם שלי,היית הבוקר טוב שלי והיית הלילה טוב שלי,היית החיוך שלי כאשר משהו טוב קורה לי,היית כול דבר בעולם הזה בשבילי,אבל יום אחד ,ביום אחד החלטת לגמור את הכול…

החלטת שאתה לא אוהב אותי,ושהאהבה שלנו איבדה את הטעם ושנמאס לך,וכול כך פגעת בי עם המילים הקשות שלך,שכמו סכינים חדרו לי ללב..

בכיתי ובכיתי,ומרוב נואשות וגעגועים אחרי שבועיים החלטתי לשלוח לך הודעה להגיד לך שאני מרגישה רע עם עצמי,עם זה שגמרו לא טוב ושאני רוצה ״שנגמור יפה״ ,אבל בתכלס למי אני משקרת ,אני לא רוצה לגמור איתך בכלל!!!

כול פעם שניפרדנו ,תמיד הייתי בטוחה שעוד כמה ימים אתה תתחרט ואתה תחזור ,אבל בפרידה הזאת הייתה לי תחושה שאתה לא תחזור כמו פעם,שהפעם זה באמת נגמר לתמיד…

רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך כ׳כ ואיך אתה מסוגל בכלל לוותר על אהבה גדולה כמו שלנו,איך לא כואב לך להגיד את המילים האלה???
אבל לא הצלחתי להגיד לך את המילים האלה,כי ידעתי שזה לא ישנה את מה שאתה מרגיש…
אני כול כך מתגעגעת אליך,לריח שלך,לחיבוק שלך,לנשיקות הקטנות שהיו מלטפות לי את השפתיים כול פעם מחדש,
באלי לצעוק לאלוהים שאני אוהבת אותך,ושיגרום שישתנה משהו,כי זה לא הגיוני שאני ואתה זה כבר לא אתה ואני,שהשם שלי והשם שלך לא יהיו יותר ביחד באותו משפט,זה לא הגיוני קשה לי לקלוט ולעכל,
מעבר לבן זוג היית החבר הכי טוב שלי ,הייתי מספרת לך הכול,בלי להחסיר שום פרט,לא משנה מה קורה אתה הראשון שאני יבוא אליו ויספר לו ,
זה כול חסר לי ,שאין לי איפה לפרוק עצבים,שאין לי למי להגיד כמה שאמא שלי מעצבנת,ואפילו סתם להגיד לך שהיום שלי היה טוב
ובכול סוף יום אני חושבת לעצמי איך זה הגיוני שאני מפחדת לאבד משהו שכבר לא שייך לי?
איך?
אני מקווה שיהיה לך טוב בהמשך…בהצלחה…
אני אוהבת אותך,אהוב שלי…