המעבר פרק 1

'להתנתק מחברות שלי זה בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו, גם כן הורים מתחשבים. מעבירים אותי דירה דווקא כשמתחיל החופש הגדול…. מה אני אעשה פה לבדי בלי שחר והדס? זה הולך להיות חופש משעמם ביותר' חשבתי בעודי גוררת את המזוודה שלי במעלה המדרגות אל הקומה השניה בבית.
"עופרי את מסתדרת שם או שאת רוצה שאני אבוא לעזור לך?" שאל אבא מתחתית המדרגות, 'אני אשמח לעזרה לעוף מפה' חשבתי "לא אבא אני מסתדרת מעולה" אמרתי והרמתי את המזוודה לאורך חמש המדרגות האחרונות והתנשפתי.
בעודי מתחילה לפרוק את המזוודה על המיטה שכבר הייתה מאורגנת בחדרי אני רואה את גיא ותום כבר מתרוצצים ברחבי הקומה ומשחקים 'ילדים קטנים..' חשבתי לעצמי והתחלתי להכניס בגדים לארון, "את מסתדרת מעולה אני רואה" אמרה אימא שעמדה בכניסה לחדר והביטה בי "כן" אמרתי והעפתי מבט לעבר תום וגיא שעברו שוב ליד החדר שלי "גיא, תום אם אתם רוצים לשחק צאו החוצה לא לרוץ בבית אתם עוד תיפלו" אמרה אמי ונכנסה לחדרי בכדי לעזור לי עם הבגדים.
"אני יודעת שאת כועסת" אמרה פתאום לאחר שקט ממושך ששרר בחדר 'ועוד איזה אני כועסת' חשבתי "מה פתאום כועסת?" אמרתי בגיחוך קל ומזוייף "את לא יכולה לעבוד עליי אני מכירה אותך יותר טוב ממך" אמרה אמא, אימא שלי הבן אדם שמכיר אותי יותר טוב מכל אחד אחר ויודע עליי דברים גם אם אני לא אספר.. "טוב אולי אני קצת כועסת, בעצם לא קצת הרבה!" אמרתי בחשש תחילה אך עברתי לתוקפנות "טוב את יודעת שהרבה זמן אנחנו כבר רצינו לעבור מהדירה הקטנה שלנו.." אמרה אמא אך קטעתי אותה "היא בכלל לא קטנה היה בה הרבה מקום" אמרתי בתוקף "רצינו בית עם גינה, בית שבו לכולם יהיה פרטיות, עכשיו יש לך חדר משלך לא תצטרכי לחלוק אותו" אמרה אמא ולא נתנה לי לקטוע אותה באמצע דבריה "לא כל כך סבלתי עם גיא ותום הם דווקא סבבה" אמרתי בביטול "אבל דירה עם שלושה חדרים היא בעייתית למשפחה בעלת שישה נפשות" אמרה אמא "אנחנו רק חמישה" אמרתי כתיקון "טעות" אמרה אמא והביטה לכיוון בטנה "את בהיריון?" שאלתי ופתאום כבר שכחתי מכל הכעס שלי וכל מה שעשיתי היה לצרוח עד השמיים מאושר ולקפוץ בחיבוק ענקי על אמא שלי.
לאחר שסיימתי לסדר את החפצים שלי, עזרתי לאימא שלי עם החדר של הבנים ועם שאר חדרי הבית כבר לא כעסתי כל כך רק קצת הייתי מדוכדכת.
"אני הולכת לחדר שלי אני צריכה לדבר עם הבנות" אמרתי וקמתי מהשולחן לכיוון המדרגות, עליתי במדרגות ושמעתי צלצול בדלת אז חזרתי למטה ופתחתי אותה "שלום אנחנו השכנים שלכם מהבית ליד" אמר הגבר "אני תמי וזה יפתח, תתחדשו על הבית" אמרה האישה "אמא השכנים פה" קראתי לכיוון פינת האוכל ומיד הגיעו בריצה תום וגיא "אז איך אמרת שקוראים לך?" שאל יפתח "אני עופרי ואלה תום וגיא" אמרתי והצגתי כל אחד מאחיי "בני כמה אתם?" שאלה תמי את תום וגיא "שלוש" אנו שניהם ביחד "אתם מאוד דומים" אמר יפתח "הם תאומים.." אמרתי בגיחוך "שלום לכם בואו תיכנסו נעים מאוד אני גלי ותכף גם בעלי דרור יבוא" אמרה אמא שהגיחה פתאום מאחורי "שבו אתם רוצים לשתות משהו?" אמרה אמא בזמן שאבי בא במורד המדרגות "אהלן נעים מאוד אני דרור" אמר אבא "אני יפתח וזאת תמי אישתי באנו באמת רק כדי להגיד שלום אני בטוח שאתם מאוד עסוקים בסידור הבית" אמר יפתח "כן אנחנו באמת באנו רק להגיד שלום" אמרה תמי אחריו "לא מה פתאום תישארו לקפה או משהו יש עוגה במקרר" אמרה אמא שכרגיל אוהבת לארח.
"אוקיי אם את מתעקשת" אמר יפתח "אני אלך לחדר שלי היה נעים להכיר" אמרתי ועליתי במדרגות לחדר שלי.
פתחתי את המחשב והתחברתי לסקייפ ולפייסבוק, עשיתי שיחת ועידה עם הבנות.
"נווו…?" אמרה שחר "מה?" שאלתי "איך הבית…..???" אמרה שחר "בית.." אמרתי בגיחוך "מה זאת התשובה הזאת?" אמרה הדס "מה אני יכולה לענות? כן הוא גדול, כן הוא יפה, כן יש לי חדר לבד וכן יש גינה" אמרתי וחייכתי חיוך מטופש "טוב מה סגרת את הוידאו הדס?" שאלתי כשראיתי שבמקום וידאו יש לה רק תמונה "כי אני נראית זוועה" אמרה הדס "את לאא" אמרתי בכעס "היא צודקת הדס שימי וידאו" אמרה שחר "טוב טוב" אמרה הדס והפעילה וידאו "טוב שמעו אני מזה מאושרת" אמרתי בחיוך ענקי "רואים" אמרה שחר בפרצוף מצחיק "מה קרה?" שאלה הדס "אממ אני לא בטוחה שאני כבר יכולה לספר.." אמרתי בחיוך "נוווו.." אמרה שחר "טוב נו.. אבל אתן לא אומרות את זה לאף אחד!!" אמרתי "ברור" אמרה הדס "הולך להיות לי אח או אחות קטנים" אמרתי בחיוך ושתיהן פרצו ב"יאאאאאאא" ענקי וחייכו.
הפלאפון צלצל "טוב אני כבר חוזרת" אמרתי, וקמתי לענות "הלו" אמרתי "עופרי?" שאל הקול מבעד לטלפון