סיפורם של הנשמות האבודות-אהבה של גיבורים

אי אפשר לומר מה בדיוק קרה באותו הרגע שהוא עזב.
רק יודעים שהוא לא אמר הרבה והיא לא דיברה בכלל.
הוא לא הצליח להגיד שלום והוא פשוט הלך.
אפילו לניגוע בה הוא לא יכל כי הוא ידע שיישאר בו טעם של עוד וכאב של געגוע.
הוא ידע שהיא מרגישה אותו הדבר .
הוא ידע שהוא לא ישוב שוב לראותה מחקה לו מכייחת בלילות של תשוקה הוא ידע ששוב לא ינשקה ולא יגע שוב בשערה הרך ולא יריח את ריחה המשכר .

היא הקריבה אותו לאהבתו האחרת ,לארצו ותושביה.
היא הבינה , אך לא רצתה אחר כשלא חזר יותר.
היא ידע שהוא לא ישוב ונשמתו מטיילת בין כול תושבי העם שבשבילו הקריב את חייו.
היא ידע שיום אחד הוא יבוא לקחת אותה והיא חיקתה לו , באותה בקתה קטנה שבה הוא עזב אותה עד מותה.
וכשהוא בא ואחז בה שוב ,הם לא נפרדו יותר והפעם הוא בחר באהבתו הנצחית אלהה ונתן לה להשתלת אליו.