אל תתבייש באני האמיתית.

אתה מבטיח שאתה אוהב אותי הכי בעולם?
אפילו עם המשקפיים? עם הגשר? האהבה שלי לספורט?
טוב, אתה תמיד אומר לי שכן…
אז איך זה שאני תמיד חוזרת לשאול?
כן, יש לי יותר מדי שאלות… אני חופרת, כך אומרים. רגע, אז אתה אוהב אותי גם עם החפירות שלי?
"גאיה, אני אוהב אותך, לא משנה איך את נראית, אני לא כמו כולם".
המשפט הזה נראה לי טיפה מזויף, אולי בגלל שזה נכון ואולי בגלל שאני בחיים לא שמעתי בן אומר לי את הדברים הללו.
אבל אני חושבת שהסיבה פה היא שהמשפטים שלך מזויפים, האופי שהצגת בפניי מזויף וכך גם אתה- אתה מזויף.
ואני לא מאמינה למשפטי ה"אני אוהב אותך עם כל הפגמים שלך, לא אכפת לי מה חושבים אחרים", מהסיבה שאתה לא יכול לנשק אותי ליד כולם.
או… אפילו כשאתה מחזיק לי את היד, אתה מסתכל מיד לצדדים כדי לראות שאף אחד לא מסתכל.
אתה מתבייש בי.
אתה מתבייש בגאיה האמיתית.
אותה גאיה שבניגוד אליך, לא מזויפת…