הארי פוטר ואש האזמרגד פרק 4: זרם חשמלי

הארי פחד. לפני רגע ירד גשם והיה מוקף בסוהרסנים, ופתאום הוא נופל לאיזשהו בור שהוא לא יודע מהו. הארי לא ידע איפה הוא, הוא לא יכול היה לנחש בכלל כמה מטרים הוא מתחת לאדמה. הוא זכר רק שהתעלף לפני רגע.
הרצפה המשופשפת הייתה בצבעים כחול ואפור. הארי רעד מרוב הקור, היה לו כל כך קר. כולו ספוג מים וזיעה מפחד. פתאום, ראה הארי מולו סוג של גביע, ממש מטרים ספורים ממנו. הארי ידע שהוא לא ישכח לעולם את הגביע הזה. הוא הרכיב את משקפיו על עיניו. הארי נעמד והתקרב אל הגביע לאט לאט, בזמן שאצבעותיו נוגעות בצלקתו הכואבת.
הצלקת של הארי בערה מרוב כאב. הוא הרגיש יותר כאב מהפעם הראשונה שלו. הוא הרגיש כאילו הוא אבוד, כאילו הוא עוד לעולם לא יוכל לחזור לביתו. אין סיכוי, חשב הארי. הארי לא ידע כמה מטרים נפל, וודאי שלא יוכל לטפס. ואז הארי נזכר. עד כמה טיפש הוא יכול להיות? הארי שכח לגמרי שהוא עם שרביטו.
הארי עדיין התרוצץ והתמלא מחשבות, בזמן שהוא עדיין ממשיך ללכת. איפה הוא יכול להיות? יכול להיות שהוא הגיע למקום המסתור של הלורד וולדמורט? האם הגיע לאיזשהו אוכל מוות? הארי היה בטוח שלא משנה באיזה מקום הוא היה נמצא, הוא היה חסר-אונים.
הארי המשיך לחשוב על הכל בזמן שהוא ממשיך ללכת לגביע, כל חמש שניות מציץ לאחור. אולי פתאום ייכלא או שיראה את הלורד וולדמורט, או משהו נורא אחר. רק זה מה שהיה חסר לו.
עוד פחות ממטר, הארי היה אמור להגיע אל הגביע. היה לו דחף לגעת בגביע, להרגיש אותו… עוד מילימטר ידו כבר נוגעת על הגביע הירוק כאזמרגד. כשהארי התקרב ראה שיש בו גם פסים דקים בצבע סגול.
ואז, ברגע שהוא נגע בגביע, צלקתו של הארי כאבה לו יותר מתמיד. כשהאזמרגד בהק יותר ויותר, ככל הנראה, היה זרם חשמלי בידו. וניצוץ צהוב-זהוב בהק לפחות לשתי שניות. הארי הרגיש אבוד.
היד של הארי עפה לאחור תוך פחות מחצי שנייה, והוא הרגיש כאילו דוחפים לו אותה חזק ובכוח. הארי הרגיש, איכשהו, שוולדמורט ממש לידו. הוא הסתכל אחורה. שום דבר לא נראה. הוא הביט לצדדים. אף אחד לא היה לידו ומאחוריו.
הארי חשב לרגע שאולי החלום שלו באמת היה סתם. הנה, גם עכשיו חשב שוולדמורט לידו, ואין אף אחד. אבל מצד שני, איך פתאום הגיעו הסוהרסנים, אחרי עשרים שנה? איך פתאום הכול מוזר, שונה?
ככל שעבר הזמן הארי הרגיש כאילו הוא צולל בחשכה עם מים קפואים. היה לו ממש קר. הוא שמע לשנייה צרחת אימה של הלורד וולדמורט. כן, זה היה הוא. בוודאות.
ליבו קפא. הארי הרגיש כאילו הוא צונח על החול ושוקע במיליוני סוהרסנים. אם וולדמורט באמת חי, הארי יודע שהוא יהיה חייב לוותר, שהפעם הוא לא ינצח.