עדיין אין שם פרק 3- אלכס, נכון?

נקודת מבט ניק-

מלודי והנערה חומת השיער לא בכיתה כבר רבע שעה, המורה, שהציגה את עצמה כטינה, כבר התחילה את שיעור מתמטיקה הראשון לשנה זאת. דפיקות בדלת. "יבוא" צועקת טינה וממשיכה לכתוב במרץ על הלוח. מלודי והנערה נכנסו לכיתה נבוכות. טינה הפסיקה בכתיבה על הלוח ופנתה אל השתיים. "מלודי, שבי במקומך, ואת, מאיה" 'סוף סוף' חשבתי 'השם של חומת השיער, מאיה' "שבי בבקשה ליד ניק" המשיכה טינה את דבריה והצביעה עליי. מאיה התקדמה לעברי נבוכה והתיישבה לידי. "מצטער שתפסתי לך את המקום" אמרתי כאשר טינה חזרה לכתוב על הלוח. "זה בסדר" היא אמרה וביטלה את דבריי בהינף יד. "ועוד עניין…" אמרתי בחיוך.

נקודת מבט מאיה-

אני לא מאמינה שניק שאל את זה, באותו הרגע חלומות הזהב שלי התנפצו. אבל אני לא מתפלאת, רוב הבנים שואלים את אותה השאלה. "ועוד עניין" הוא אמר בחיוך חשוף שיניים. כבר התרגשתי, אולי הוא רוצה לצאת לפגישה? אבל העניין הזה, שהוא רצה לדבר עליו, היה רחוק ממחשבותיי. "כן, בטח, דבר" אמרתי במרץ. "מלודי הזאת… היא פנויה?" חיוכי הרחב נמחק מפניי והפך לארשת פנים אדישה ולא מזיקה. "אה, מאיה?" אמר ניק והצביע על מלודי. "היא פנויה, אבל כולם אומרים שהיא מאוהבת באלכס." אמרתי בקרירות והצבעתי לעבר נער בעל רעמה בלונדינית ועיניים ירוקות מאירות. גופו שרירי והוא לבוש בגופייה כחולה וג'ינס קצר. גם חיוכו של ניק נמוג והוא הביט באלכס בקרירות, ואז במלודי. היא הביטה בו בהערצה ונופפה לו לשלום. "זה לא נראה ככה" הוא גיחך לאחר ניפופי שלום נוספים. "אל תתלהב, ככה היא עושה לכל הילדים החדשים" אמרתי והבטתי בתרגילים שטינה כותבת על הלוח. "אני לא בטוח…" אמר ניק ולא הפסיק לנופף בידו.

נקודת מבט אלכס-

הילד החדש מתחיל עם מלודי,זה לא מתאים לי. "מלודי" לחשתי לעבר השולחן שמלפניי. מלודי הסתובבה לעברי נועצת בפניי את עיניה החומות. "מה מאמוש?" היא שואלת בקולה הגבוה. הבחורה הזאת מבלבלת אותי, רגע אחד היא מתחילה עם החדש ורגע אחרי זה היא קוראת לי מאמוש? מישהו צריך לעשות פה סדר. "מה הקטע שלך עם החדש?" שאלתי בלחש, בודק שטינה לא רואה את שיחתנו. "ניק? חמוד נכון? בקשר לזה… אנחנו לא זוג נכון?" היא שאלה בחיוך חושף גומות. הרגשתי את זעמי משתלט עליי, אבל האמת שאנחנו לא זוג, אז איך אוכל למנוע ממנה להיות עם ה- ניק- הזה. "לא" עניתי בכעס והנחתי לגופי לגלוש מטה לעבר קצה הכיסא. "יופי, טוב נדבר." היא אמרה באדישות והמשיכה בעיסוקיה. נחרתי בבוז ופתחתי את המחברת. "ניק קוראים לך" לחשתי לעצמי "אם תיקח לי את מלודי, אני יבוא אלייך בהפוכה" סיימתי את דבריי והבטתי בשולחן בקצה הכיתה. "זה יבוא אלייך בהפתעה" לחשתי והבטתי במאיה "אתה עוד תראה…"