אתה יודע מה אתה ?

אתה יודע מה אתה?
אתה יום ראשון.
אתה הפינה של השולחן שנתקעים בה עם האצבע הקטנה שברגל.
אתה גשם שמתחיל פתאום אחרי שעשיתי פן ויצאתי מהבית.
אתה חתיכת לגו שאחיינית שלי השאירה על הרצפה ואני דורכת על השפיץ שלה ברגל יחפה.
אתה החצי שעה האחרונה בצום ביום כיפור.
אתה הרמזור הקצר ביותר בעולם שירוק רק למשך 2 שניות.
אתה ריבוע בולט במדרכה שגורם לי למעוד ולהיראות כמו סתומה באמצע הרחוב.
אתה הבלגאן שיש לי בחדר אחרי שאני מסיימת להתארגן ליציאה.
אתה המחסור באוכל בבית בדיוק שאני הכי רעבה.
אתה הגירוד באף שאי אפשר לגרד כי אני נמצאת ליד אנשים.
אתה האיש בן ה90 שנוסע בנתיב השמאלי על 20 קמ״ש.
אתה השעה פרסומות שיש פתאום בטלויזיה באמצע תוכנית אהובה.
אתה המחסור חניה במרכז ת״א.
אתה החצ׳קון שהופיע לי פתאום שקמתי היום באמצע הפנים.
אתה הציפורן השבורה.
אתה השריטה הפיצית הזו שבקושי רואים אבל שורפת כמו מוות שנוגעים במים מלוחים או לימון.
אתה להתחיל לעבוד ב7 בבוקר.
אתה הרגע שנגמרת חבילת הגלישה והאינטרנט לא זז.
אתה המינוס בבנק.
אתה השריטה שהבן זונה עשה לי על האוטו וברח בלי להשאיר פרטים.
אתה השמיכה שמתקפלת לגמרי באמצע הלילה ואני קמה מצוננת עם נזלת.
אתה ה ״נשוב לשדר בצאת ה.. ״ שיש בימים עצובים בטלוויזיה.
אתה ההמתנה האינסופית של כל שירותי הלקוחות באשר הם.
אתה הפלאפון שנופל סתם בלי סיבה ומקבל שריטה קטנה על המסך שעולה 400₪ לתקן.
אתה מלא ילדים קטנים ומעצבנים בקניון בחופש הגדול.
אתה שחם לי מידי.
אתה שקר לי מידי.
מה משותף לכל הדברים האלה ולך?
שנואים עלי, מיותרים בחיי וגורמים לדיכאון בנוכחותם.
הלוואי ותעלם כבר.