איך להגיד שלום בשפת הסימנים של החלומות. עפ"י החלום שלי:
עושים סימן של "שלום" עם האצבעות ביד שמאל.
עם האצבע והאמה, נוגעים בשתי קצוות השפתיים.
ומורחים אותן לכיוון הסנטר. מטה.
אחר כך-
מנגבים או מלטפים את הלחי עם גב היד השמאלית.
זה אכן מוזר. אבל ככה אמרנו שלום זה לזו!

ארבעת החלומות~♥ #3

14/03/2011 329 צפיות אין תגובות
איך להגיד שלום בשפת הסימנים של החלומות. עפ"י החלום שלי:
עושים סימן של "שלום" עם האצבעות ביד שמאל.
עם האצבע והאמה, נוגעים בשתי קצוות השפתיים.
ומורחים אותן לכיוון הסנטר. מטה.
אחר כך-
מנגבים או מלטפים את הלחי עם גב היד השמאלית.
זה אכן מוזר. אבל ככה אמרנו שלום זה לזו!

ובלילה השלישי!
יצא הנער ממיטתו ונכנס למיטה שלי. משחקק לי בחלומות. (ואל תחשבו על מה שאתם בטח חושבים שאתם חושבים, כחולי מוח שכמותכם!)
ובאותה הפעם, הוא אפילו הביא לי מתנות!
אבל לפני שהוא הגיע.
זכור לי שציפית עם אמא שלי בסרט "מישהו לרוץ איתו" (וגם- המסור והסרט- ההתקוממות. לכן, מי שלא מכיר את העלילות המפורסמות במלואן- לא יבין את החלום שלי כראוי) ובאותו לילה, היה לי סיוט.
בצורת חיות יער קטנות- הקמנו חבורה שניסתה לברוח מהמקום של פסח בעוד ששלי מנהיגה אותנו. שלי הייתה בצורתה הרגילה. כולנו קטנים וחלשים, מקווים שהיא תדע מה לעשות.
בעוד אנחנו מנסים לברוח- חצי מהזמן כאילו אנחנו בורחים מ"המסור" וחצי האחר- כמו הבריחה בביוב בסרט "ההתקוממות"- מצאנו את עצמנו בתוך סלסילות פרחים, מחופשים לפרחים, מקווים שככה נצליח לברוח מהבית של פסח.
לבסוף, לאור הירח הדל, בהזדמנות של שניות ספורות, של חיים ומוות, כשאף שומר לא הביט- רצנו כמו מטורפים, ומחוסרי נשימה לקראת הכביש הראשי.
שלי, מנהיגתנו, רצה אחרונה כדי להגן עלינו, נתפסה ע"י מספר בולדוגים שרצו מהר מידי בשבילה. הם החלו גוררים אותה בתיעוב אחורנית- חזרה לגהנום של פסח. והיא- צועקת עם גרון צרוד וצורב לנו שנרוץ ולא נעז להתקרב הנה יותר. התחילו לצאת שמועות שהם שחטו אותה, או עשו לה שטיפת מוח- או הטביעו אותה, או חנקו בתא ללא כל אוויר. בקיצור- זוועות.
אך אנחנו- בצורת ארנבונים, סנאים, ציפורי שיר קטנטנות, בואשים, שועלונים, צבים וכד', קפצנו על משאית רעועה עם "בגז'" פתוח, והתרחקנו משם ישירות אל החופש.
אמנם הסקרנות המחלחלת על דינה של שלי- אשר הנהיגה אותנו אל החופש ואילו היא- לא שרדה בעצמה, כרסם בליבנו, אבל! לא מעט אחר כך, המשאית נסעה ומשני צידי הדרך, חבריו לחוג של נער חלומותיי (שאגב, גם את רובם אני מכירה) ראו אותנו, והתחילו לתת לנו בשירים ומחולות סלסילות שי עם סרטי מתנות ופרחים- דברי מזון, מתנות ודברים טובים- רק כדי שנרגיש טובי לבב, ונהיה מאושרים ונתגבר על הזוועה שעברנו הרגע.
והוא- הבחור שלי- בא אלי באופן אישי- ונתן לי סלסילה משלי. וכמו בחלום הקודם- הוא היה אילם, אך כל כך רצה להגיד לי "שלום", לכן עשה זאת בשפת הסימנים. של החלומות כמובן!


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך