דיייייייייייייייי!

למה?
המילה הזאת פעם חידדה באוזניכם בצורה כל כך צורמת,
איך כל האנרגיה של כל העולם ממומרת בשנאה למדינה כה קטנה, לבני אדם שהם כ0.18% מהאנושות.
למה?למה?למה?
הגיע הזמן שנתעורר זה לא סתמי.
כל כך הרבה אימפריות גדולות קמו ונפלו, ואנחנו- עם קטן, שבגלות של 2000 שנה לא היה לו חבל ארץ משלו, מבודד ומפורד בלי צבא, בלי תמיכה לאומית, ועם אינספור אויבים,
אנחנו עדיין פה, איכשהו.
התופעה הזאת היא לא כדרך הטבע.
כי אנחנו לא טבע.
אנחנו יהודים.
כן, יש לזה משמעות, הרבה יותר מ'אני אמריקאי' או 'אני ערבי'.

אני מלאת זעם, ומלאת כאב, ואני רוצה לצרוח 'דיייייי' כשעוד שורה של בשורות רעות נשלחת במסרים האלקטרוניים ונשמעת ממגישת חדשות.
עד כמה אפשר להיות טיפשים?!
ישנם אנשים (אם אפשר לקרוא להם ככה) שלא מתביישים להכריז זאת בקול- חושקים כל כך לטבוח ולרצוח,
כן, אותנו,
יהוד.
ואין מקום לרחמים, אלו לא רחמים זו אכזריות, אכזריות לעמוד במנגד בשתיקה.
ואני האזרחית הקטנה, אתה האזרח הקטן, במה אנחנו יכולים להועיל?

טוב. קשה לקרוא בין השורות כשהשורות מוכתמות בדם אדום ועז של יהודים קדושים, אבל המלחמה הזאת היא לא רק של כוח פיזי, של מי הצבא החזק ביותר, או מי מחזיק בנשק מסוכן יותר.
כן, אני מאמינה, מאמינה גדולה.
והנשק הטוב ביותר שלנו הוא הנשק הרוחני,
התפילות, המעשים טובים, התקרבות לאבא.
התעוררות.
אתם יכולים לגלל עיניים, אתם יכולים למחות בכל תוקף.
אבל אני מבקשת ממכם,
אין מקרה.
תבדקו, תחקרו, תנסו,
מה יש לנו להפסיד?! אנשים נטבחים פה!
אולי אנחנו טועים בכיוון והגיע הזמן לחפש?
אולי יש דברים שמתנהלים פה ועם העיניים הבשרניות שלנו אנחנו לא ממש מצליחים לראות?!
אנחנו עם אחד, מקשה אחת.
ואני זקוקה לך אח יקר, אחות יקרה,
אתה לא נמצא כאן סתם, יש לכל אחד מאתנו תפקיד, תכלית.
ואתה יהודי יקר חייב לחפש אותו,
לא רק למענך,
למען כולנו.