עם עצמי
אני עם עצמי בחדר,
והחשכה עוטפת את כולי,
מכסה את עיניי כמו שמיכה עבה,
חונקת,
מעיקה,
למרות שהאור עוד דולק.
אני לבד בחדר,
והבדידות שלי מתחילה לדבר,
יוצרת לעצמה ישות משלה,
חיים,
מחשבה,
והשיגעון מתחיל עליי להשתלט.
אני בתוך בועה שקופה,
והיא עגולה ומושלמת,
מרחפת באוויר באיטיות,
למעלה,
למטה,
מנסה למצוא אחיזה.
תגובות (5)
קודם כל קטע מאוד יפה!!!
לדעתי השם "עם עצמי" מתאים יותר לקטע.
"בתוכי" מתוחכם יותר, אבל לפעמים הפשוט יותר הוא הטוב יותר :)
ממש מבינה אותך, למרות שיש שביתה, הבית ספר כבר דואג לתת לך מספיק מטלות לימודים לשנתיים. אני בכיתה יא' את בטח מתארת לך איך יראו הטלות שלי… אני חושבת שהשם של השיר בסדר כמו שהוא, ושהשיר עצמו מהמם.
*גם אני בכיתה יא' , כלומר אני ממש באותו מצב
ספיר את כשרונית ממש! נהנתי לקרוא. :)
וואו, אין דבר קשה יותר בחיים מבדידות ויאוש!
הכתיבה קולחת, חושפת בדיוק במידה הנכונה את התחושות של הבדידות ואת המצב שאנו נמצאים בו בבדידות. המיטה!
אם את צריכה אותי סאפ את יודעת את המייל אין טעם לסבול לבד!