תהי יפה ותשתקי! עונה 1 פרק 8 לא חזקה מספיק

שפתיו מצאו את המקום מתחת לאוזני, כול גופי רותח ושוב הזעה לחה נחה עלי כמו שיכבה של לכלוך, רציתי רק לברוח למקלחת אך ידעתי שאצטרך לסיים את זה איתו קודם, הריי אני שייכת לו והתנגדות מצידי תכעיס אותו ואני לא יודעת מה הוא יעשה לי.
הנחתי את כף ידי על בטני מעט מבוהלת מכול הנגיעות שלו, ובוחנת איך ידו נח על עורפי ומשחררת את הכפתורים לאט לאט "זהו זה אין דרך חזרה" משפט זה התרוצץ במוחי, רק תעצמי את העניים ותחשבי על משהו טוב משהו טוב, אך לא יכולתי לתת לזה לפעול כי המוח שלי השתתק כשפתח את כול השמלה וגרם לי לקום מלפניו וביקש שהוריד אותה.
"אוי אלוהים"
לחשתי בלחץ מרגישה איך השמלה נופלת מכתפיי, כול גבי חשוף, רק החלק המעניין עדיין מכוסה.
ועיניו! אוי עיניו פקוחות מביטות בי בכזה צמאון שגורם לי להביט בו בעניים פקוחות לרווחה.הוא עוד יהרוג אותי עם המבט שלו
"תתפשטי".
לחש מביט בי במבט קודר, ולא הוסיף עוד שום מילה או אנחה.הבטתי בו חוששת מפחדת מה יחשוב על גופי.כן אני יודעת שהוא סבבה אבל עדיין אני בטוחה שהוא ראה הרבה לפניי וישווה אותי בין כול הנשים היפות ששכב איתם.למרות שאני אישתו ואני מקווה שהגוף שלי יספיק לו כי אם הוא ילך לא יהיה לי לאן ללכת.
הורדתי את השמלה .נותנת לה ליפול על הריצפה במהירות, עיניו נחו עלי ובחנו אותי יכולתי לראות רק תשוקה בתוך הים הקפוא שנמצא בעניו.
למה כול כך קפוא שם בפנים הלב שלו?
מפלצת.
ההלבשה התחתונה של וויקטורה סקרט נחה עלי במשלמות, החזה שלי מורם בזכות חזיית הפוש אפ ולחיי סמוקות מבושה.
הלב והמוח כבר לא מתקשרים אצלי, המוח שלי לא חושב איך לברוח והגוף שלי מתנהג נגד לרצון החזק שלי לברוח ממנו.
משהו ממני רצה להשאר ולראות מה יעשה ולאן זה הלך.כול כך הסתקרנתי.
מבטו התעמק בתחתון התחרה שלא מכסה שום דבר, התפלאתי שהוא בחר הלבשה תחתונה כזאת עדינה חשבתי שהוא יבחר לי סט אדום.
עניו חזרו לעניי שוב כחול וירוק משתלב ביחד ויוצר ים של צבעים ופחדים כול כך עמוקים אצלי.
"התקרבי.!"
ציווה עלי שוב, ושוב אותה מחשבה עברה בראשי "כמה עוד נשים היו באותו מצב איתו?"
"האם בכולם הוא שולט ככה?"
עצב מלא את ליבי לרגע חשבתי שאני מיוחדת אך הבנתי דבר אחד! אני רק משחק. מתי שהוא יהיה לו משעמם ממני והוא ישליח אותי לאן שהוא כי אמא כבר עזבה אותי.
אוי אדון מה עשית? קנית אותי אני כמו פרי רכוב ולא משובח כמו כול הדוגמניות או הבנות האחרות אני אני וזה מה שהופך אותי ללא מיוחדת.

השפלתי את עני מרגישה את הגוש שנוצר בגרון שלי והדמעות יורדות ללא שליטה.
מאוכזבת כול כך! שמרתי את עצמי בשבילו מגיל חמש. לא היו לי חיים כמו כולם כי חיי סובבים סביבו והוא! החיים שלו היו יותר מושלמים מכולם.
זרועות חמות חיבקו אותי בחוזקה, באמת שלא רציתי בזה.אני לא מוכנה בבקשה רק לפעם אחת הזמן יחכה לי.
לתת לו את זה.את הבתולין שלי זה כבר גדול עליי אני לא ארגיש משהי אחרי זה.ולא יהיה לי על מה לשמור כי הכול אתן לו.לאדון
"ששש..ששש"
לחש מלטף את שערי בעדינות.בחיים אמא לא הרגיע אותי כשבכיתי בחדרי על גורלי המר, על שאוותר על החלומות שלי ועל הבחירות שלי בשביל האדון.
"בבקשה אל תיגע בי"
לחשתי בכאב מקווה שהוא לא שמע,כי הוא יכעס כול כך, אך שוב אצבעותיו נכנסו בין שערותיי החומות כמו שוקולד נוגט, כול המגע הזה חדש לי.רציתי שהלב שלי יפסיק לפעום כול כך בחוזקה כשהוא נוגע בי כי זה רק מתסכל אותי וגורם לי להרהר על מי שאני.
"שש מתוקה אל תבכי"
לחש שוב מנגב את הדמעות שיצאו מעניי ללא שליטה, הבטחתי לעצמי שלא אבכה ממלו ואהיה חזקה אך אני לא יכולה.לא יכולה לתת לו לגעת בי בכזאת צורה.
אני לא אשב ואשתוק ואהיה יפה כי אחרי שהוא יעשה את זה האבד את מי שאני.
"לא הלילה בבקשה"
לחשתי מנסה להחנן אליו ולא למצוא דרך לברוח כמו שחשבתי.בכול מצב לאן אני אברח? יש שומריי ראש בכול כניסה של דלת או חלון.אני אבודה פה.
"בואי"
אמר ברכות מביט בי בכאב כשיישרתי אליו מבט עצוב, כול כך הרבה עצבות ופחד לא רציתי בזה, לא כרגע.
נשכבנו על המיטה.מתחת לשמיכה.ראשי נח על החזה שלו ויכולתי להרגיש שגם ליבו פועם החוזקה כמו שלי.זה מוזר…
שוב זה גרם לי להרהר אם גם הוא מפחד כמוני.אבל איך הוא יפחד הוא מלפצת ולמפלצת אין רגשות.
אולי עכשיו הוא הרגיש רחמים כלפיי אך זה יהוא לי יום אחד אני עוד בטוחה.
"ללטוב"
לחש מנשק את הכתף החשופה שלי מעביר עוד גל של צמרמורת לא רצויה.שוב הדמעות עלו לא רציתי להרגיש את כול הדברים האלו . חשבתי שאני חזקה! אך כנראה שלא מספיק…