לי פרק ד'
הסניטר הסיע את יונתן לעבר המחלקה הכירורגית ילדים וישר הוכנס לחדר הניתוח.
הרופא שקיבל אותו יצא אל לי וספיר ואמר כי קיבל את כל המידע על הילד מד"ר רום ופרופסור לרון וכולם תמימי עדים כי עצם ההבאה של הילד לכאן במהירות רבה הכל יעבור בשלום.
הרופא חייך אל לי ואמר לה "את ה חכמה נכון"? "ד"ר ירון החלה לי לבכות אנא תרפא את האח שלי הקטן בבקשה בבקשה". הוא ליטף את שיערה וענה לה מבטיח לך לרפא אותו" ונעלם מעבר לדלת.
לי ואמה נשארו בחוץ עצובות ודומעות.
לפתע לא יאומן ממש – האבא מגיע לעברן.
"יוסי נדהמה ספיר מה אתה עושה כאן"??
"אני לא נעלב מהשאלה הזאת חייך אליה והיא אכן מגיע לי אך חזרתי לחיים ואני בא לכאן לתת לכן כתף תומכת, הילדים כולם הלכו לבית הספר, שי דאגה לכולם ואני בישלתי להם תבשיל שכולם אוהבים ורשמתי פתק לשי שתדאג להאכיל אותם ותטפל בהם עד שמישהו מאיתנו יחזור הביתה"
"יופי אבא אני גאה בך – אם אתה באת לכאן זה מבורך ולכן אמא את צריכה לחזור לעבודה, ואני אבא אליך רק לשעתיים לבית הספר כי יש לי מבחן חשוב וניפגש כאן בעוד 3 שעות מקסימום."
"יוסי אמרה לו רעייתו בוא איתי למחלקה ואכין לך משהו לאכול ולשתות ואז תשוב כאן לחכות בתקווה שהכל יהיה בסדר".
שלושתם ירדו לעבר המחלקה שספיר עובדת ומאחר שלי לא רצתה לאכול היא מיהרה לבית הספר בתקווה שתספיק להיבחן בפיסיקה.
יוסי חזר למחלקה הכירורגית וישב על הספסל בחוץ ממתין בקוצר רוח למוצא פיו של המנתח.
לי הגיעה לבית הספר דקה אחרי שהחל המבחן והמורה הגישה לה את הסטנסיל של המבחן. לי התיישבה במקומה וראתה שכל הכתה שקועה במבחן ודמעות החלו להרטיב את הסטנסיל, היא כל כך דאגה ליונתן.
חלפה כבר מחצית השעה והיא כלל לא החלה את המבחן, המורה ניגשה אליה ושאלה לפשר הבכי אולי היא אינה חשה בטוב ?
"אני בסדר המורה מיד אתחיל את המבחן".
היא התחילה את המבחן חצי שעה אחרי כולם וסיימה אותו הראשונה, לי ניגשה לעבר המורה מסרה את הסטנסיל וביקשה להשתחרר הביתה.
העודף מה- -.200 ₪ ששילמה לנהג היה ברשותה ולכן החליטה לשוב ולעלות למונית כדי להגיע מהר לבית החולים.
ואכן היא הגיע לבית החולים תוך דקות מספר ושם בפרוזדור ראתה את ההורים שלה כשהם מדברים אחד עם השנייה ועל פניו נראים די נינוחים.
"היי מה קורה" "לי חיבקו אותה ההורים יונתן עבר בשלום את הבדיקה – ניתוח ואכן הוא סובל מהמחלה שהם חשדו ומאחר והיא בר טיפול הוא ישאר מאושפז במחלקה כשכבר חיברו אותו לאינפוזיה אשר דרכה יקבל את הטיפול התרופתי שמתאים."
"אפשר לבקר אותו שאלה את ההורים"?
"גם אנחנו לא ביקרנו אותו עדיין מאחר והוא טרם התעורר מההרדמה"
"ספיר אמר יוסי לרעייתו , אני מציע שתסעי הביתה תטפלי בילדים תתקלחי ותנוחי מעט לי ואני נישאר ונהיה עם יונתן , לאחר זמן מה אני משחרר גם את לי הביתה ואני נשאר עם הילד ולא זז ממנו עד שישתחרר הביתה".
המשך יבוא
.
תגובות (0)