הילד שדיבר עם הים
הוא אהב כל דבר אפשרי שיש בחול.
הוא אהב את הצבע הצהוב, את המרקם של החול, החום שמחזיר מהשמש.
הוא בכללי אהב את הים.
אבל הוא לא אהב לעשות שם כלום, הוא לא שחה. הוא לא השתזף, למרות שכשאתה כל הזמן בים, בסוף אתה תשתזף או תישרף. הוא השתזף.
ועדיין, רק נח.
שוכב על גבו החשוף על החול, עינייו העצומות לוהטות מחום.
אבל הוא? רק נח.
רק דבר אחד יכול להעיר אותו. רעש של גלים.
משלוח חדש של צדפים הגיע.
הוא פקח עיניים בבת אחת, קם בקפיצה ורץ למים.
המים היו קרים בהתחלה אבל הוא התרגל במהירות לקור בשכשוך רגליו לכמה דקות, ואז ממשיך ל"משימה" האמיתית שלו בתוך המים – למצוא צדפים.
הוא מכניס את ידיו השזופות למים, מחפש במבטו ובידיו בתיאום, כמעט באובססיביות.
צדף לבן, צדף אפור בגוונים כתומים, הוא ראה אפילו צדף שחור. כן, שחור. וזה לא הספיק לו.
לפתע הוא הרגיש אושר זורם בורידיו ועורקיו, מגיע לכל מקום בגוף.
הוא מצא קונכייה. קונכייה יפהפיה, לבנה -אפורה עם נקודות חומות. גדולה ומעוגלת עם פתח קטן. אין בה שום סרטן.
תוך כדי שניסה לשלוט בחיוך הענק שהתפשט על פניו, הוא התכופף והרים בעדינות את הקונכייה.
הוא אפילו לא חזר לפינה שלו רחוק על החוף – בה הצליח להבחין מרחוק בגלל טביעת גופו שהנמיכה את החול במקום ששכב – אלא התיישב על שפת המים שהולכים וחוזרים בגלים קטנים ו'מציפים' את כפות רגליו.
הוא הצמיד את הקונכייה לאוזן והקשיב. הקשיב לקולות של הים, לגלים השקטים שכאילו נכנסו לתוך הקונכיה. הוא הקשיב לסודות שהקונכייה סיפרה לו.
לבסוף הוא הוריד את הקונכייה ולחש משהו. אולי מודה לה על שסיפרה לו את סודות הים.
בתנועה קלה אך חזקה, הוא השליך את את הקונכייה בחזרה אל תוך הים, עמוק ורחוק ממנו.
קיווה שבכל זאת אולי תחזור יום אחד עם סודות חדשים.
תגובות (8)
נעים לקרוא. מרגיע. אפיון דמות עקיף נעשה בצורה נהדרת. הסוף בונה משהו אבל השורה האחרונה הותירה את זה חלול
חחח סיפור דווקא נחמד. הקטע עצמו אכן קצת חסר פואנטה, אבל הסוף שכתבת הוא אומנם לא פואנטה אבל הוא סיום שסוגר את הקטע יפה.
יש לך כתיבה יפה. אהבתי את התיאורים שהשתמשת.
יש לי רק הערה אחת,
בערך בהתחלה, בקטע שבו הוא נח ושוכב על גבו החשוף על החול, כתבת-
"הוא שוכב על גבו החשוף על החול, עיניים העצומות לוהטות מחום"… שגיאת מקלדת? יכול להיות שהתכוונת ל-'עיניו העצומות'?
בכל מקרה, אהבתי, תמשיך לכתוב(:…
תודה רבה! שמח לראות שאהבתם :> וכן זה שגיאת מקלדת ._. זה נוראי בדברים האלה. חייב לבדוק הכל לפני שאני מעלה
וואו זה יפיפה
היי, אני מצאתי שהסיפור שלך מלא בחלומות ודמיונות ואמונה שלא תלויה בדבר יפיפה.
אך כתבת "הוא בכללי אהב את הים" זאת לא כתיבה טובה. זה בריחה מתיאורים, זה מפחית את ערך הכתיבה ואת הדרה של היצירה וכך הסיפור נראה מגושם וילדותי…
חוץ מזה אהבתי
יוקי
לא יודעת, לי אישית זה העלה זיכרון ישן של פעם אחת שבה היינו בים כל משפחה וזה היה בדיוק מה שעשיתי- חיפשתי צדפים וקונכיות כדי להקשיב לרעש שלהם. זה היה כל כך כיף לטמון את הידיים בחול החם ואז במים הקרים… זה זיכרון שמח ויפהפייה.
לגבי הסיפור שלך, כמו שבטח כבר הבנת, ממש אהבתי. הוא יכול להיות ילדותי מבחינת אחרים או לא, לא אכפת לי. אני אוהבת את זה כמו שזה, זה מצוין בעיני.
אא מהמם מאוד!!! אני נורא אוהבת קטעים קצרים + את הכתיבה שלך וזה נהדר ומצפה לעוד! <:<:
תודה רבה לכולם :)
יוקי – אני לא מבין למה המשפט הזה הוא בריחה מתיאור, הוא היה בים. המשפט זה תיאור מקום. את צריכה תיאור של חוף ים? זה חול ומים. אני חשבתי שזה היה ברור מספיק
ספיר – וואו שמח לשמוע שזה מאוד ריגש :> גם אני ממש אהבתי לחפש צדפים, סתם לכיף.
נקסם (חע לגמרי קורא לך גם פה ככה) – אעע תודה! איזה כיף שאת באתר