פריקה

לידיד הכי טוב שלי, הראשון והאחרון.
אף פעם לא התחברתי לבנים, תמיד היו לי רק חברות בנות.. אף פעם לא הצלחתי לדבר איתם או להתחבר אליהם והאמת שגם לא ניסיתי כי בכל פעם שבן דיבר איתי הרגשתי לא בנוח.
לפני כמה חודשים הכרתי ילד מהעיר שלי, שזה אתה.
היית חבר של חברה טובה שלי, אבל לא הייתם זוג רציני, כי כל הזמן נפרדתם,ליכלכתם אחד על השני וחזרתם. ובסוף נפרדתם ולא חזרתם אבל נשארתם ידידים.
אותה חברה פתחה קבוצה בווצאפ וגם אתה היית שם. באותו לילה רבתי עם ילדה שאמרה עלי את הדברים הכי דוחים שאפשר היה להגיד והאמת שזה ממש השפיע עלי ובכיתי מלא. כתבתי בקבוצה שזה הלילה הכי גרוע שהיה לי בחיים.
כתבת לי בפרטי
׳׳הכל בסדר? אם כתבת דבר כזה כניראה שזה לא סתם׳׳
צילמתי לך מסך ואתה הלכת וביררת לבד בלי לשאול אותי מי זאת הילדה הזאת ויצאת עליה עם עוד ילדה.
הייתי בשוק. לא היה לי מושג שלבן אדם שאני בקושי מכירה יהיה כל כך אכפת ממני. כמה ימים אחרי זה ילד אחד הכריח אותי לשלוח תמונות בעירום, ברור שלא שלחתי לו אבל הוא נורא לחץ עלי. סיפרתי את זה לך ואתה הרגעת אותי ואמרת לי שהכל בסדר ושאני לא אתייחס אליו. נפתחתי אליך כמו שלא נפתחתי לאף אחד בחיים, בטח שלא לבן, ואפילו לא לחברות הטובות שלי. הרגשתי איתך חופשי לדבר על הכל.
דיברנו כל לילה עד הזריחה, והלכתי לישון עם חיוך.
אתה לא מבין כמה נחמד לדבר עם מישהו בלי אגו ובלי קינאה או דברים כאלה שהיו בדרך כלל עם חברות שלי.
אבל האמת שלא פיתחתי אליך רגשות מעבר לידיד ולא הערכתי אותך מספיק.
שמתי לב מהשיחות שלנו שנידלקת עלי, אבל הכחשתי. חברה שלי אמרה לי תקשיבי הוא מאוהב בך את רוצה שנסדר ביניכם? ואמרתי לה שלא.
אמרת לי שאתה עובר לתיכון שלי שגם חברות שלי שהן ידידות שלך גם שם.
מאז הפסקנו לדבר תקופה קצרה.
ביום השני של הלימודים ראיתי אותך במציאות, הייתי כל כך שמחה לראות אותך חייכתי חיוך ענק ואמרתי היי בהתרגשות, ואתה? אתה הסתכלת עלי במבט בוחן ומזלזל והלכת. אתה לא מבין איך זה פגע בי.
אבל מה שיותר פגע בי שעם חברות שלי הצטלמת והתחבקת והכל.
ולא מספיק זה, כשחזרתי הבייתה אמרת לי את חופרת אני חוסם. הייתי בשוק. זה כל כך לא התאים לך..
מאז כל פעם שראיתי אותך הסתכלתי עליך באדישות ושתקתי, אפילו לא שלום.
הלוואי שהיה לך אפילו טיפת מושג איך פגעת בי, איך שינית לי את התפיסה על החיים, איך הפכת אותי מילדה עם ביטחון בשמיים לילדה עם ביטחון בריצפה, איך שינית אותי בגלל מעשה אחד שכל כך לא התאים לך. אני לא יודעת למה עשית את זה.. והאמת שאני כבר חודש מנסה לפרש את ההתנהגות שלך. חושבת וחושבת ולא מפסיקה לחשוב למה עשית את זה? אולי אני אשמה אולי עשיתי משהו לא בסדר.. לא שזכור לי. אבל גם אם עשיתי, לא שווה לנתק קשר כזה בגלל זה. אתה יודע.. בכל פעם שאני רבה עם מישהו או משהו מטריד אותי או מדכא אותי, אני נזכרת בך, מבינה שאתה לא שם בשביל לעודד אותי, ומבינה שגם בחיים לא תהיה, ואני מצטערת הייתי צריכה להעריך אותך יותר.
אני יודעת שבחיים לא תראה את זה, אבל אם תראה. תשלח לי הודעה.. אני אהיה מאושרת :)