הפסיכולוג והכורסא
תקראו עד הסוף. זה נגמר מצחיק!
לפסיכולוג שלי יש כורסה. לפסיכולוג שלי יש קול באס עמוק ומלא משמעות.
לפסיכולוג שלי יש משפטים חכמים לכל מצב. הוא תמיד יודע מה צריך לעשות ואיך צריך לבצע.
כשהוא שקוע בכורסה שלו, מבטו אומר נכונות וקולו הנינוח והשלו כמו מתעלה מעל גלי הגורל המכים.
טוחן עד דק את הררי הרגשות החצובים בסלע. נשגב, כמעט אלוהי. כשגביני עיניו מצטמצמים בהבנה
כמי שאומר "ידעתי בני. ידעתי מכל אותם מכשולות שגורף היקום סביב בריותיו".
וקולו הבוטח שב ומצקצק "נכון. אבל כעס לא יפתור את המצב בו אתה נמצא".
כל כך נכון. כל כך צודק. כל כך נוגע.
לעתים אני עוצם את עיני ומנסה – אנכי הקטן- רק מנסה לחשוב כמוהו. כמו הפסיכולוג שלי.
"מה הוא היה אומר?".
***
השעה הייתה ארבע אחר הצהריים בחם מימות השנה. עגלת הקניות שניווטתי בידיי פילסה את
דרכה בין המוני הלקוחות לכיוון מעליות ה'סופר'.
משהו התרחש שם באזור ההוא. מישהו, או מישהי, הפכה בטעות שקית מלאה עגבניות בואכה המעלית.
ואביה של אותה מישהי עסק כעת בליקוט הכדורים הכתומים ההם מבין רגלי האנשים וגלגלי העגלות שסביבו.
את קולו לא זיהיתי בתחילה, אבל כשהפסיכולוג המיוזע שלי קילל את העגבניות, את השמש,
את עגלת הקניות ואת היום הארור הזה – כל מי שעמד בקרבתו הנהן בסלחנות.
רק אנכי הקטן ניסיתי לחשוב –
"מה הפסיכולוג שלי היה אומר?".
תגובות (11)
חחחח הסוף היה גדול!!
די אירוני שהפסיכולוג בהתחלה אמר "כעס לא יפתור את המצב בו אתה נמצא" וכל מיני דברים כאלה(אחרי הכול, זאת העבודה שלו) ואז בסופו של דבר הוא בעצמו מתעצבן, למרות שזה טבעי להתעצבן- זה עדיין היה די אירוני חח
אני חייבת לציין שהכתיבה שלך נפלאה. פשוט נפלאה. יש לך כתיבה באמת יפה.
פשוט כיף לקרוא ככה.
רק דבר אחד שקצת הקשה על הקריאה שאחרי כל סיום משפט ירדת שורה במקום להמשיך באותה שורה. כך למשל, אתה כותב-
"לפסיכולוג שלי יש כורסא. לפסיכולוג שלי יש קול באס עמוק ומלא משמעות.
לפסיכולוג שלי יש משפטים חכמים לכל מצב"…
במקום-
"לפסיכולוג שלי יש כורסא. לפסיכולוג שלי יש קול באס עמוק ומלא משמעות. לפסיכולוג שלי יש משפטים חכמים לכל מצב"…
(כלומר להמשיך באותה שורה)
כמו כן היה יותר מקל על הקריאה אם במקום שכל הזמן היית אומר "הפסיכולוג שלי" היית יכול פשוט להזכיר אותו כ"הוא", אבל אני די בטוחה שעשית את זה בכוונה, אחרי הכול יש כזו אפשרות, אז אתה לא חייב לתקן(:
ממש מצטערת אם העלבתי בביקורות שלי, אחרי הכול רק ניסיתי לעזור ומקווה שקיבלת את זה בהבנה.
דירגתי 5(:
זה לא המשיך לי באותה שורה בדוגמא שלי, אבל לא נורא ><
בכל זאת בטוחה שהצלחת להבין למה התכוונתי חח
ממה פתאום להעליב?!
זה דברים שכדאי לי לשים לב אליהם, זה יעזור לי רק להשתפר.
אני דווקא אהבתי את ה'עצירה' כל שורה. זה סגנון כזה של כתיבה… (ככה נראה לי…)
העניין בסיפור הוא שהפסיכולוג תמיד יש מה לומר, אבל בעולם האמיתי הכללים שלו לא מחזיקים מים…
תודה על התגובה!
חחח כן אהבתי את הפואנטה של הסיפור…
נ.ב- קראתי עכשיו עוד שיר שלך ואני חייבת לציין שגם שירים אתה כותב בצורה מקסימה…
תודה לך! את גורמת לי להסמיק מול המסך… :)
(תודה גם על השאר התגובות!)
בס"ד חחחחח ממש ממש אהבתי! סיפור נכון וחמוד ומצחיק! גם הכתיבה ממש יפה! לילה טוב:)
אהבתי!
אהבתי ממש!!!!!!! הכתיבה שלך מצחיקה אותי… (אנכי הקטן!) הייתי מוסיפה עוד כמה סיטואציות שבהן הוא אומר לעצמו; "מה הפסיכולוג שלי היה אומר?..", אני חושבת שזה מוסיף לפואנטה של הסיפור.. בכל מקרה, סיפור מגניב וכתיבה מגניבה. אני משערת שאתה פשוט בנאדם מגניב. בהצלחה בהמשך!
יש לך את זה.
הסיטואציה הזו נורא מצחיקה, כי מכיסא מלכותו תופסים אותו ברגע אנושי . האוצר מילים שלך וההנמכה מהנשגב לליקוט כדורים כתומים…
די זה פשוט מצחיק!
אהבתי את הקו מחשבה הזה, אהבתי את הסגנון, אהבתי את המשלב הלשוני…
ואהבתי גם את האמיתות האנושיות שמבצבצות פה מעבר לצחוק!
מקסים
וואו!
תודה לכולכם על התגובות! זה מעודד אותי להמשיך ולכתוב.
אולי כדאי לתת למטפל שלי בעצמו לקרוא את זה? ;)
תודה לכם!!