'חייל שלי,מלאך שלי' פרק 2
פרק 2
הערב ירד והתקדמתי באיטיות לכיוון המחסן,היה חושך מוחלט ובקושי הצלחתי לראות את דרכי.
פתחתי את דלת המחסן בזהירות והדלקתי את האור,באותו רגע הרגשתי שאני בסיוט
זה היה המקום הכי מטונף שראיתי בכל חיי,רציתי פשוט ללכת מהמקום אבל ידעתי שאני לא יכולה.
התחלתי לאסוף את הניירות המפוזרים על הריצפה בחוסר חשק,שמתי כל דבר במקומו מנסה לסיים עם זה כמה שיותר מהר.
שמעתי צעדים מבחוץ,התחלתי להילחץ והפנטי את מבטי במהירות לכיוון הדלת שנפתחה מהדקת את אחיזתי במטאטא שהיה בידי.
"איך את מתקדמת כאן?" המפקד התקדם לכיווני ואנחת הקלה יצאה מפי,
"כמעט סיימתי המפקד" אמרתי בעייפות והתנשמתי בכבדות
"אחרי שתסיימי כאן יש לי עוד משהו בשבילך" אמר גורם לי להסתכל עליו בתדהמה
"עוד?זה הדבר הכי מעייף שעשיתי בחיים" התלוננתי,
"איך קוראים לך?" שאל והתקרב אליי קצת,
"אוצר שיטרית המפקד" אמרתי בשקט והוא הנהן
"בפעם הבאה שאת וחברה שלך תעשו צחוקים כאלה,תקבלו שבת" אמר באיום,בלעתי את רוקי בעצבים
"לא עשיתי שום דבר לא בסדר" התפרצתי לפתע ומיהרתי לשתוק שהבנתי שהרמתי את הקול על המפקד שלי,
"בזה הרגע קיבלת שבת" חייך חיוך ציני,שתקתי.לא רציתי להסתבך עוד יותר
"שתסיימי את זה תוכלי ללכת לישון" אמר כעבור כמה שניות של שקט והחל להתקדם ליציאה.
נאנחתי בייאוש והמשכתי לנקות.
"היי" נכנסתי לחדר בחוסר כוחות ונשכבתי על המיטה,לא היה לי כוח לכלום.
"הכל בסדר?" מיקה שאלה ונעמדה מולי,הנדתי בראשי לשלילה
"קיבלתי שבת" מלמלתי,היא התיישבה לידי במבט מתנצל
"זה באשמתי,אני לא יודעת מתיי לסתום" אמרה,חייכתי חיוך קטן והתרוממתי קצת מהמיטה
"זה נכון שאת לא יודעת לסתום אבל זאת לא אשמתך" אמרתי והיא חייכה,
"ועכשיו אני הולכת לישון אני גמורה" מלמלתי
"לילה טוב" אמרה וקמה..סוף סוף היום הזה נגמר,נמאס לי ממנו.
*******************************************************
עמדתי בשורה עם כל שאר החיילות האחרות,הרגשתי שאני עומדת להתמוטט מהשמש החזקה שלא ריחמה על אף אחד.
"בוקר טוב לכן" המפקד נעמד מולנו בפנים הרציניות התמידיות שלו,
"היום אנחנו נתרגל ריצות" המשיך והסתכל עלינו "אני רוצה תוצאות מושלמות בלי יוצא מן הכלל" אמר
"מי שלא תוציא תוצאה מושלמת תמשיך ככה כל היום..ברור?" הרים את קולו
"כן המפקד!" כולן צעקו,הייתי עייפה כל כך.
"קדימה" צעק וכולנו התחלנו לרוץ כמה שיותר מהר,
"אני שונאת ריצות" מיקה התלוננה והתנשפה במהירות,
"את תתרגלי" חייכתי חיוך קטן.
"אני לא רואה אותכן רצות!קדימה קצת יותר מרץ" המפקד צעק גורם לכולן להגביר את הקצב,
"אני יכולה לעצור?" מיקה נעצרה מול המפקד,הוא הביט בה במבט כועס
"איך פנית אליי עכשיו?" שאל בעצבים,היא גלגלה את עיניה
"המפקד אני יכולה לעצור?" שאלה בחיוך מתחכם,הוא חייך בשעשוע
"לא רק שאת לא תעצרי,את תרדי עכשיו לשלושים" אמר ברוגע,היא נאנחה ועשתה כדבריו.
"תעצרו!" צעק וכולנו התחלנו לעצור,מתנשמות בכבדות
"בסך הכל התוצאות יפות..זה ממש לא מה שאני מחפש כאן" בחן כל אחת מאיתנו
"אתן הולכות לקרבי,אני רוצה שהתוצאות יהיו מושלמות ואני מקווה שזה יקרה" אמר,
"זה הכל לבינתיים,אתן יכולות ללכת לחדר אוכל" שיחרר אותנו,התקדמתי למיקה שישבה על החול בעצבים
"חתיכת אידיוט" מלמלה ותפסה בידי בכדי לקום,ניסיתי להסתיר את חיוכי ללא הצלחה.
"בואי לאכול" אמרה והחלה להתקדם לכיוון החדר אוכל
"אני צריכה לדבר עם המפקד" אמרתי בהתנצלות והיא הנהנה בהבנה,ממשיכה ללכת.
עמדתי מחוץ למשרדו דופקת מספר פעמים על הדלת,
"פתוח" שמעתי את קולו ונכנסתי בשקט,הוא ישב על כיסאו מעיין בכמה דפים מבלי להרים את עיניו לעברי
"המפקד,אני צריכה לדבר איתך" אמרתי, הוא סימן לי עם ידו לשבת והניח את הדפים על השולחן
"מה את צריכה שיטרית?" שאל ונשען על כיסאו בנינוחות,הסתכלתי עליו בולעת את רוקי בכבדות
"זה בקשר לשבת שנתת לי המפקד" הסברתי והוא הביט בי מכווץ את גבותיו,
"אתה יכול לבטל לי אותה?" שאלתי במהירות,מפחדת מתגובתו
"לא מבטלים שבתות" אמר,הסתכלתי עליו..הרגשתי איך העצבים מתחילים להתפשט בגופי
"אני בכלל לא מבינה למה נתת לי שבת..לא עשיתי כלום" אמרתי בעצבים,הוא חייך חיוך סגור,
"את כנראה עוד לא הפנמת שאת בצבא" אמר בשקט והתקרב אליי
"בפעם הבאה תשקלי מילים" הסתכל עליי "משוחררת" אמר כעבור כמה שניות.
יצאתי ממשרדו בטריקת דלת,אלוהים איפה שמת אותי?
תגובות (8)
מושלם! אני פשוט אוהבת סיפורי צבא.
הבנתי שנויה תפסה בעלות על המפקד,
אז אני מחכה להכיר את שאר הבנים בסיפור:) חח
אני מחכה להמשך❤️
כן המפקד כבר תפוס אבל יש עוד בנים שתוכלי לתפוס בעלות עליהם.
אני שמחה שאת אוהבת,התגובה שלך העלתה לי חיוך:)
אמשיך בקרוב!
תמשיכי!!
בקרוב:)
תמשיכי :)
בקרוב.תודה לך!
:)
אוקיי, דבר ראשון משהו שאני גם הבנתי לא מזמן.
אי אפשר ישר להתגייס לחובשת קרבית. קודם כל, יש טירונות וקורס חובשים ורק אחר כך, כל מי שעבר את הקורס משתבץ. חלק בתור חובשים קרביים לצורך העניין, וחלק לא.
אני יודעת את זה, כי אחותי חובשת.
אהובה שלי! אני גאה בך ברמות!!
הכתיבה שלך בסיפור הזה השתפרה בקטע מפחידדדד. ואני ממש גאה בך!
אני מחכה כבר להמשך! ויש לי תחושה חזקה של רומן לא חוקי בצהל (בסיפור).
תמשיכיייי
כן,אני יודעת..זה כל הקטע של הדמיון.
היא כבר עברה קורס והם באים לטירונות לפני גיוס,בת דודה שלי גם חובשת קרבית.
אני עדיין לא בצבא ואני לא הכי יודעת מה הולך שם,יש לי עוד שנתיים חח
תודה לך יפה שלי אני שמחה שאת אוהבת.
אמשיך בקרוב!:)