היה היה פעם
היה היה פעם ילד יתום ובודד.
בלי משפחה, חברים, מקום לישון או אוכל.
הוא היה מתהלך יומם וליל ומחפש מקום חם ופרטי כדי לחטוף כמה
שעות שנה יקרות מפז.
לילה. חשוך וקר.רק 3 כוכבים נצנצו בשמים מעל הילד חסר השם.
הוא ראה פינה קטנטנה ונקייה (יחסית) ליד פח אשפה עמוס ומסריח.
הילד נשכב שם, מצטנף ומקווה לזכות במעט שקט ושלווה.
משהו דקר את הילד במכנסיו. הילד הרים וראה: מנורה בלויה וטיפה חלודה.
"אולי זאת מנורת קסמים?" חשב הילד הבודד.
הילד שיפשף את המנורה בחוזקה.
שקט. דממה.
ואז- המנורה התחילה לזרוח ולרעוד.
הילד המפוחד הפיל את המנורה ארצה.
מתוך המנורה יצאה דמות מבליחה מתוך ערפל.
" שלום,אני הוא הג'יני שלך. יש לך 2 משאלות. מה תרצה אדוני?"
הילד, עדין מצונף ורועד מפחד, חשב על מה שהוא רוצה יותר מכול.
" אני רוצה משפחה טובה. שתואהב אותי כפי שאני."
הגי'ני נקש באצבעותיו ואיזה פלא- הילד היה שכוב בתוך מיטה מוצעת ומלאת כריות מכל מיני סוגים וצבעים. מעליו איש ואישה הנושקים למצחו ומברכים אותו ב"ליל מנוחה, קטנצ'יק"
אחרי שההורים יצאו מהחדר, הילד ביקש את משאלתו האחרונה:
" אני רוצה שיהיה עולם מושלם. ללא שינאה .ללא אלימות ומחלות קשות."
"מצטער" אמר הג'יני בעצב," את זה אני לא יכול לעשות. תבין, ככה העולם בנוי. אם לא יהיה את כול אלו גם האהבה והשלום יעלמו. העולם בנוי על איזון. חצי טוב וחצי רע. אם אחד מאלה יהיה גדול מהשני העולם לא יהיה מושלם, להפך!"
הילד הקטן לא הבין דבר. "אבל אולי," חשב הוא לעצמו, "הבין הכול כשהיה גדול"
תגובות (0)