מה קרה לך?
בס"ד
השתנת ,העלת את התמונה הזאת ופתאום הכול התבהר לי בבת אחת..
בהתחלה אני אמרתי שאני לא שופטת,שאני אתן לך לחיות את החיים שלך ..
אבל זה קשה לי לראות אותך ככה ,אבל מצד שני מה את עושה?
עם הדבר הכי גרוע שמעתי שהפסקת ,וזה משמח אותי.
אבל מעציב אותי שאפילו לא טרחת להגיד לי את זה בעצמך…הרי את ידעת כמה אני דואגת לך..!
ופתאום את מעלה את התמונה ואני שואלת את עצמי 'זאת אותה אחת?' אני יודעת שהיו לך ספקות בעבר…אבל לא ציפיתי לדבר כזה..
לאנשים אחרים זה יראה מוזר שאני עושה עניין מדבר זכה ,אבל הם לא מכירים אותך..
אני עדיין מעכלת את מה שאני רואה ,ושקה לי ועצוב לי…ואני שואלת ,'למה?'
מי מדרדר אותך?או שאולי את מדרדרת את עצמך ..אני כבר לא יודעת מה לחשוב.
אני רק רוצה לומר שתזכרי שאני תמיד פה ולא משנה מה,אני נורא אוהבת אותך ואני יודעת שאת יודעת את זה …!
אני פה לעזור לך למצוא את הדרך שלך לא משנה מה …
כי את חברה אמיתית ואת זה אני לא יכולה לשכוח…!
תגובות (6)
מבינה אותך. גם אני פרקתי עכשיו. מקווה שהכל יהיה בסדר עם חברה שלך
הכול בסדר לא התרחקנו או משהו פשוט היא קצת השתנתה ואני קצת בהלם אבל לא נורא..נסתדר.. הרי היא חברה שלי בכל זאת
כן. אין דבר יותר חזק מחברות. לא משנה מה כלום לא שובר חברות אמת
נכון…והיא פשוט הייתה איתי בכל כך הרבה מצבים שאני לא יכולה לעזוב אותה עכשיו..
אני מרגישה כאילו זה צריך להיכתב עליו. אני בדילמה ביני לבין עצמי האם זה נכון "להידרדר"? כי זה מה שאני רוצה, אני רוצה להיות חופשיה לעשן ולשתות וכל זה בא בגלל ההורים שלי, אני רוצה לפרוץ את הגבולות של הילדה הטובה אבל אני לא. כי מה שנעשה אין להחזיר אחורה וככול שהזמן עובר אני משכנעת את עצמי שמה שאני הולכת לעשות יהיה טוב, החברים החדשים הכל יותר טוב, הבית ספר החדש, הכל טוב. אבל רק אני לא בטוב. הדבר היחידי שהחזיק אותי מלעשן היו החברות שלי, הן תמיד שמרו עלי טוב.. למעט פעם אחת שהן לא היו איתי. אבל עכשיו אני רחוקה אפילו שאנחנו נפגשות כל יומיים. הן כבר לא עוקבות אחר כל צעד שלי והחברה הטובה החדשה היא כיפיית ובדיוק כמוני. תיארתי את השנה הזאת עם מסיבות, חבר ונסות כמה דברים. אבל האם לזה התכוונתי?
את היחידה שיכולה לדעת מה את באמת רוצה והאם לא תתחרטי על זה כשתהיי גדולה יותר ?