אוסאגי והירח 3
"מי את?!"
שאלתי בצרחה נוראית שהקפיאה את אוסאגי במקומה. היא הביטה בי במבט קר ואדיש, מבט זר. אני זוכרת איך פעם דמעותיי היו ממלאות גם אותה בכי, איך הייתה מביטה בי בסימפתיה, כאילו רואה בדיוק מה עובר עליי. אבל עכשיו, כלום.
"אני מי שאני רוצה להיות, במקום שאהיה מי שאחרים רוצים להיות."
היא אמרה בנימה כוחנית. מילותיה כאילו חדרו בבשרי והכו בלבי הפועם.
"זה מה שאת אמרת לי,"
המשיכה לומר.
"אמרת לי שאני לא חייבת שום דבר לאף אחד."
עניי מלאו דמעות מלוחות, מטשטשות את הראיה שלי.
"אז מה זה אומר? מה את הולכת לעשות?"
שאלתי בעודי מנסה לקחת שליטה על קולי הרועד.
"דבר ראשון, אני הולכת להיפרד ממך."
והרגע הזה, הרגע שלאחר שסיימה לומר את אותן מילים, היה הרגע שנמשך נצח. רגע של שתיקה, של כאב ושל אבדן. היה זה רגע שדמה למוות. דמעותיי פסקו בעוד נשמתי נשברת לרסיסים.
"ומה הדבר הבא?"
שאלתי בקול חסר כל נימה.
"אני הולכת למקדש, מה שהיית אמורה לעזור לי לעשות."
היא הלכה בלי להסתכל לאחור. קפאתי במקומי, עוברת בראשי על כל מה שקרה, כל מה שהוביל אותי אל הנקודה הזו. הייתי אמורה לשמור עליה, לעזור לה, להגן עליה; אבל הייתי אנוכית. במקום לעשות את מה שטוב לה, עשיתי מה שטוב לי. עכשיו אני צריכה להגשים את המטרה שלי, וללכת להציל את צוקיקו.
תגובות (3)
מצחיקים אותי השילוב של נימה כוחנית ואוסאגי. אני יודעת שזה שם, אבל בשנה שעברה התרגום הישיר הוא ארנב.
בכל מקרה שמות חביבים, רגשות ברורים, והרבה שאלות. אני מניחה שבגלל שכתוב 3 זה פרק שלישי? זו גם נשמעת כמו עלילה שהחלה עוד קודם לכן. אם כן, לצערי לא יצא לי לקרוא את הקודמים, אבל מה שקראתי הרגע מאוד סיקרן אותי, ולכן אשמח אם תמשיכי.
רק בקשה קטנה-אם זה חלק מתוך ספור בהמשכים, יהיה מאוד נחמד אם תוכלי להאריך את הפרקים.
בשנה שעברה גיליתי*
הו ושכחתי להגיב לכתיבה עצמה. כתיבה ברורה, שכתובה בשפה טובה אבל לא קשה לאף אחד, משמעבירה טוב את הרגשות לדעתי.
יש פרקים קודמים, אך הם לא לגמרי קשורים לפרק הזה. אני כותבת די אקראי, כלומר ברגע שיש לי השראה לסיטואציה בראש אני כותבת, בלי עלילה באמת.
את יכולה לחפש באתר "אוסאגי והירח".
לגבי השם, באתר שבו מצאתי את השם היה רשום פירוש אחר. אבל את צודקת, הפירוש שהיה כתוב הוא לא הפירוש הנכון…