לא סתם פנימייה – פרק 3- למה אני?

-נקודת מבט אלי- הקלטה 1

"אני כבר שלושה ימים מביטה במכשיר ההקלטה שנתתם לי, המשטרה. ואני מפחדת. אף פעם לא פחדתי, חוץ מפעם אחת בפנימייה, ופה, פחדתי. למה צריך לשתף את מה שלא צריך, למה צריך לחקור דברים אסורים?"

סוף הקלטה

אלי נשענה על קיר אחת הסימטאות המוזנחות של לוס אנג'לס, הטיסה שלה תצא בעוד שבוע היישר אל משטרת ישראל. היא אספה את שיערה השחור לפקעת כתומה והביטה במכשיר השחור. היא לחצה על הכפתור הצדדי והמשיכה בסיפורה.

-נקודת מבט אלי- המשך הקלטה 1

"היי, קוראים לי אלינור גואט, אבל כולם קוראים לי אלי, אני בת שש עשרה מלוס אנג'לס, גרה ברחובות כי ההורים שלי אינם, היכן הם, אף אחד לא יודע, ניסיתי ליצור איתם קשר פעמים רבות, אך לבסוף וויתרתי, הם מעולם לא הגיבו ולא חיפשו אותי, אז למה שאני אותם?

נשאתי את הגיטרה החומה על גבי כאשר שיערי השחור אסוף לאחור. התיישבתי על המדרכה החומה שנצבעה לא מזמן. כובע החאקי שלי הפוך על שפת המדרכה. השענתי את הגיטרה על בטני. בפריטות חלשות התחלתי לנגן. "all of me…" קולי נבלע ברוח החזקה, הגברתי את קולי "all of you" בפעם הזאת שמעו אותי, קבוצת אנשים התקהלו סביבי."בראבו!בראבו!" צעק איש לבוש חליפה אדומה ובוהקת. הוא מחא כפיים בהגזמה ורכן לעברי. "אלינור גואט, נכון?" הוא שאל בחיוך. התרחקתי באיטיות. "מי אתה?" שאלתי ואחזתי בגיטרה בחוזקה. "אלינור…" הוא אמר וסידר את משקפי השמש שכיסו את עיניו. הנפתי את הגיטרה לאחור, מתכוננת לפגוע בו ולברוח אך זוג ידיים שריריות אחזו בי. "לא היום אלינור גואט" הוא אמר בחיוך "לא היום"

-סוף הקלטה-

-נקודת מבט ריאן- הקלטה 1

"הנה, אני מקליט, טוב לכם?! אני לא אשם, אבל זה לא יעזור, למה שתאמינו לילד שגרוע בלימודים, אחד שיש לו צלקות בכל מקום, אבל עדיין, נראה טוב, כל כך נוח להאשים את מי שלא אשם, אבל בכל זאת זימנתם אותי לחקירה, בכל זאת חשדתם. למרות הכל"

סוף הקלטה

ריאן ליטף את הצלקת האדומה שחתכה את עינו הימנית, היא הייתה לחה מדמעותיו. הוא הביט בבקבוק הוודקה שעמד מולו ובעט בו בחוזקה. הבקבוק לא נשבר אך קול חבטה נשמע. "הכל בסדר ריאן?" נשמע קולו הצרוד של אביו. "כן" סינן "הכל ממש יופי"

– נקודת מבט ריאן- המשך הקלטה 1

שלום, קוראים לי ריאן ליעד ואני בן שש עשרה וקצת מחיפה. אני לומד בפנימייה כבר חמש שנים מתוך בחירה.
אני לא מבין אתכם, את אלון ורום ואת כל הוותיקים לא זימנתם לחקירה, אבל אותי כן, רק וותיק אחד, כי אתם חושבים שאני רצחתי אותו נכון? לא משנה, במילא לא תאמינו לי,במילא לא תחשיבו אותי."