השלם גדול מסך הגיגיו?
האם הגיגיי
נשמרים לעד?
ולא רק על דף נייר,
או זיכרון במחשב?
מקבלים צורה משל עצמם,
אנרגיה משל עצמם,
ועפים להם בחלל הגדול,
העצום,
היקום.
הפרטים הטכניים
קטונתי מלדעת
אך האם הגיגיי
מעניינים מישהו
אולי
אלוהים?
אולי
נפשות?
ובכן, אם כן,
מה שווים הגיגיי
שישמרו לעד?
חלקם לא שווים,
בלשון המעטה.
חלקם,
הייתי רוצה שייקמלו
ויתכלו
ויעלמו מן העולם,
כמו גם מליבי ומראשי.
חלקם, אולי הייתי רוצה
שיישמרו לסיכום
בסוף חיי
אראה ניצוצות של חוכמה והארה
ניצוצות של טוב לב
ניצוצות של שלווה בין כל הרעש.
רגעים קטנים
בהירים
ונדירים
שהייתי רוצה לחוות
בכל רגע ורגע מחיי.
הלוואי והייתי
יותר מסך כל הגיגיי.
תגובות (6)
היי! יש פה אחד שחושב ש'הגיגייך' שווים לפחות תגובה חיובית!
הכתיבה במילים פשוטות אבל מאוד זורמת ויפה!
הרעיון מאוד מובן. אני באופן אישי חושב שמכל כתיבה יוצא רק טוב.
לפעמים אני מוצא דפים עם דברים שכתבתי לפני שנתיים או שלוש, ואז בטח נראו לי מאוד מטופשים. אבל היום כשאני מוצא אותם זה ממש כיף לקרוא אותם שוב ולהיזכר בעצמי.
בהצלחה! :)
חחחח אני ממש מזדהה בדיוק סידרתי את קרטון הנוסטלגיה שלי חח.
תודה ! :) 3>
ממש יפהפה. אהבתי מאוד את הכתיבה, ובכלל, זה דבר שגם אני מוצאת את עצמי חושבת עליו לפעמים, כך שמצאתי חיבור מסוים לקטע…
נהניתי מאוד לקרוא
אני שמחה! תודה רבה :)
באמת אין לי הרבה מילים כשאני קוראת מה שאת כותבת ואני מתנצלת על כך. זה כמו לצפות מקרוב במנף כנפיים הכי פשוט של ציפור. עוצר לי את הנשימה. אבל אני לא יכולה להגיד על כך הרבה. שתדעי שאת מהווה הנאה גדולה בשבילי. את כותבת אמיתי ויפה. פשוט ומסקרן. נעים וכנה. וזהו זה. הלוואי שהייתה לי דרך נוספת להרשים אותך בכמה מה שאת כותבת מוצא חן
אחד מהיתרונות באתרי כתיבה זה לקבל תגובות מושקעות כמו שלך חח 3>
כל מילה נכנסה לי ללב, תודה ! 333>