uta
מקווה שאהבתם ^-^ , פרק לפני האחרון 0.0 יש לי גם רעיון חדש לפרסם וכפיצוי על פרקי החמש - שש דקות הם יהיו רבע שעה כל פרק לכל היותר. הרעיון יתפרסם מיד לאחר הפרק האחרון ^^

מלחמת העולמות ספר 1: עולם הענקים פרק 9: תמיד יהיו קורבנות

uta 01/10/2015 946 צפיות 6 תגובות
מקווה שאהבתם ^-^ , פרק לפני האחרון 0.0 יש לי גם רעיון חדש לפרסם וכפיצוי על פרקי החמש - שש דקות הם יהיו רבע שעה כל פרק לכל היותר. הרעיון יתפרסם מיד לאחר הפרק האחרון ^^

פרק 9: תמיד יהיו קורבנות
הוא קרא בכעס בעוד שהוא משעין את משקל גופו כלפי להב חרבו, התמתחתי מעט לאחור ממשקלו ומכוחו והזזתי את רגלי לאחור בכדי לקבל איזון. עם ידי השנייה התחלתי להכות את פניו של קא'גי, הן נשמטו לאחור והוא צחק מעט. יורק טיפות דם מפיו.
לא ידעתי שהפעלתי כל כך הרבה כוח במכת המפלט הזו.
"אתה תמיד צוחק כשיורד לך דם?" עקצתי בלית ברירה, מנסה להחדיר כמה שיותר אוויר לריאותיי, הוא הניף את חרבו במבט רציני וניסה לשסף את גופי. לחצות אותו לשניים. התכופפתי והלהב הגיע אל האדמה, באותו שנייה זינקתי קדימה אל גופו ושנינו נפלנו ארצה. ראשי נחבט קלות מהאדמה הסדוקה וחרבו נזרקה מכף ידו.
הייתי מעליו, אוחז בפגיון הכהה בהידוק ומניף אותו מעלה.
מביט בפניו שמתחננות לרחמים, שכבת זיעה עטפה מעט את פניו ושיערותיו החומות קיבלו מעט קרני שמש ונראו כעת בצבע כהה עד לקו השחור.
הוא נשם בכבדות ומיד לפת את כפות ידיו סביב גרוני, מההפתעה הפגיון החליק מכף ידי ונפל ארצה. תחושת מחנק הורגשה בגרוני וניסיתי להסיר את כפות ידיו הגדולות מגרוני.
"אמרתי לך.." הוא אמר חנוק, יורק מעט ללא כוונה. מלהט הדברים אני מניח. "לא תפיל אותי."
שלחתי את כפות ידיי גם לגרונו וניסיתי להחזיר מלחמה, השענתי את משקל גופי אל גרוני וכאשר ראיתי שהוא עומד להישבר ניתקתי את כפות ידיי והכתי את פניו באגרופים, הוא שחרר את אחיזתו מגרוני ונפלתי על צידי בכאב.
ניסיתי להכניס כמה שיותר אוויר בכמה שפחות זמן בעוד שהוא מנסה לחפש את חרבו, ניסיתי לקום אך כשלתי קדימה. החלטתי לחפש את הפגיון שנפל קרוב לשנינו.
"מחפש את זה?" הוא שאל, מתנשף בחוזקה. הוא בעט בפניי ודם נטף מאפי בפתאומיות. דמעות עלו על עיניי מהדף המכה. בין הדמעות הצלחתי להבין שהוא אוחז בנשק חד וכהה, הפגיון ככל הנראה.
"המושיע לא קיים טובי. כשתמות תיזכר בסיבה המטומטמת של מותך." הוא אמר והניף לאחור את הפגיון, ובתנופה קלה ממש נפל על החזה שלי. לפתע דחיפה הורגשה מצידי והתגלגלתי לצד, "לא!" שמעתי קול מוכר ולפתע אנחה קלה.
הסתובבתי והדמעות ירדו כשראיתי אותו. "רוברט.." לחשתי בתדהמה, הלהב חדר את תוך גבו לכיוון ריאותיו השמאליות. "תמצא את ג'יימס, טאקדי, אמבר קייטלין וסאם, תציל את העולמות." הוא לחש בקול שרק אני שמעתי, מהצד אני בטוח שזה נשמע כמו מלמולים.קא'גי נעץ עמוק יותר את הלהב וראשו של רוברט נחבט בקרקע, הוא הפסיק לנשום ונהרג.
"לא!" צעקתי והבטתי בקא'גי, מחייך ברצון. "יכולת למנוע את המוות שלו, אם רק היית מסכים טובי." הוא לחש ושלף את הלהב מגבו של רוברט במהירות, דם ארגמני נטף בלהב כולו.
"אבל כמו שאמרתי, תמיד יהיו קורבנות בדרך למטרה. לא משנה מהי." הוא לקח נשימה בין שלושת המילים האחרונים. צעקתי בזעם וקמתי על רגליי, זינקתי על גופו ונחתנו שוב על הקרקע. הוא פלט צרחת הפתעה אך רק כעס הפעיל את גופי. מיד חטפתי את הפגיון מידיו.
"עולם הענקים משוחרר." קראתי ונעצתי באין רחמים את הפגיון בין עיניו של קא'גי. עיניו נפערו ולא זזו. וכך גם נשימתו וגופו. הכול נעצר. ידי רעדה באופן מבחיל כשהבטתי בפניו. שפתיו החלו לפלוט דם ומתוך הנעיצה שגרמתי זלג דם כהה.
"זה נגמר." לחשתי, הרגשתי כף יד נוגעת בכתפי והבטתי לאחור. אמבר הופיעה מולי ויחד איתה ג'יימס קטאדי קייטלין וסאם. כולם תשושים ולרובם פצעים מגלידים ושריטות עמוקות.
דמעות פצחו מעיניי וזינקתי על גופה של אמבר, מחבק אותה בבכי מר כשכל גופי רועד בפחד. "זה נגמר." היא חזרה על דבריי וחיבקה אותי בעידוד חזרה.


תגובות (6)

אה, יש אחרי זה עוד פרק? (למה אין כאן אפשרות הדגשה?)
הוא הרג אותו! הוא התכוון להרוג אותו, או שאם הוא לא היה הורג את רוברט אז הוא לא היה מסוגל?
פרק מעולה!
תמשיך!!!

01/10/2015 14:48
    uta uta

    אני מניח שרוברט נתן לו מעין 'דחיפה' להרוג אותו, במילא זה היה קורה אני מניח *~*

    01/10/2015 19:29

איזה פרק! איזה כיף שהוא עלה^^
מסכן רוברט:( אבל לפחות קאג'י מת! תעלה את הפרק האחרון!

01/10/2015 14:56
    uta uta

    אני עכשיו כותב אותו :))

    01/10/2015 19:29

אז הקדשתי את כמה דקות המנוחה שלי לקריאת הפרק…
וסוף סוף הוא מת! ביי ביי לך קאג'י! XD
תמשיך, פרק מעולה

01/10/2015 18:11
    uta uta

    חחח תודה רבה ^^

    01/10/2015 19:28
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך