לעולם לא מחליפים חברה.

יצאו לטייל, ידיהן שזורות זו בזו,
צוחקות, מרכלות, ואוהבות זו את זו.
משתפות בהכל,
מחייכות חיוכים שמספרים סיפור שלם, אך הסיפור מובן רק לשתיהן.
ואז, היא מתאהבת.
והיא נשארת לבדה, בלי חברה.
בוכה בלילות בשקט, מתגעגעת לחברה שהייתה לה כמו אחות, זו שעכשיו חולה מאהבה.
זרוקה ועצובה, לעומת שמחה ואהובה.
בראשה של אחת מה שאיבדה ובראשה של האחרת מה שקיבלה.
בראש האחת עצב, ובראש האחרת רומנטיקה.
ככה נגמרה לה חברות.
ואז, דעתו של הבן מתחלפת, ושתיהן בודדות, כי את החברות איבדו.