קן הקוקיות

גפרורים נשרפים בלילה לבן
חם מדי אפילו להגיד את זה
באסקימוסייה השלג רך
הידיים שלך היו קרות כמו קרח
השמש בעיניים מטילה צל חיוור
הירוק לא ירוק יותר
ואני לא מוותר

סימנים של חולשה לכל אורכה של השורה
אתה יכול לבכות, אבל זה לא יעזור
אני יכול לבכות, אני יכול לצעוק
אבל הלב שלי יישבר רק קצת יותר בפנים
את הירוק שבעיניים אני לא יכול לראות

אתה תדבר איתי על שייקספיר ועל ניטשה,
סליחה ששמתי את שניהם באותו משפט, היא אמרה
אבל אני מדבר איתה על העצים הכרותים,
ועל שלדי הענפים ליד המרזבים
זה גורם לה ללכת, ולי להמשיך להיות עקשן
אני לא רואה את הירוק בעיניים,
אבל אני רואה היטב את קן הקוקיות.