נון סטופ – פרק 31 – החדר הסודי
הגיע הבוקר. התעוררתי מהרעש והקפיצות של הילדים. מה, יכול להיות שכן נרדמתי?
התעוררתי, וראיתי את בראד מתקרב אליי. "אז מה רצית להגיד לי אתמול?" שאל אותי. חשבתי מה לענות. קמתי מהמיטה העליונה וירדתי בסולם – זאת הייתה מיטת קומותיים. לא ממש ידעתי מה לעשות.
אני יכול לעזוב את העניין הזה וזהו. היא לא מעוניינת לספר לי – זכותה. אינני יכול להכריח אותה. אבל מצד שני, זה חשוב. זה מאוד חשוב. אני יכול לגלות מידע רב שיעזור לי על הסוכנות. אבל אולי גם לא. טוב, החלטתי. אני אלך לדבר איתה. מה כבר יש לי להפסיד.
חשבתי איך אגלה את המידע הזה. יש כמה אפשרויות: אני יכול להגיד לבראד שיבוא איתי וביחד איתו ללכת לקלארה ולשאול אותה מה הסיפור שלה, או לשאול אותו מה ידוע לו על קלארה ואז ללכת לדבר איתה.
העדפתי את האפשרות הראשונה, אני לא יודע למה, למרות שהאפשרות השנייה יותר הגיונית. "בוא," אמרתי לבראד.
"לאן?" הוא שאל אותי. לא עניתי לו והתחלתי ללכת. "הלו? אתה שומע אותי?" המשיך. אמרתי לו רק שילך אחריי. חשבתי שאראה את קלארה בחדר השקט, הנקרא גם "החדר הסודי", בו לא היה אף אחד. היא אוהבת להתבודד, קלטתי את זה כבר מאתמול, מהיום הראשון שלי בפנימייה.
המשכתי ללכת, וצדקתי. קלארה הייתה שם. נכנסתי בדלת, ובעקבותיי בראד.
"מה? מה קרה? קרה משהו?" היא נבהלה, אני חושב למראה פניי ה… דואגות?
"לא, מה פתאום. פשוט אני צריך לדבר איתך." אמרתי. היא הנהנה, בזמן שבראד התבלבל.
"בטח," היא אמרה. "בוא תשב." התיישבתי באחד הכיסאות ובראד לידי. הם אמרו שלום אחד לשני. בראד הסתכל עליי בפנים לא מבינות ומבולבלות, אבל הפניתי את מבטי ממנו לקלארה. היא הסתכלה עליי בדאגה.
"אז ככה, קלארה," אמרתי. "אני צריך לדעת איך הגעת לפנימייה. זה מאוד חשוב."
הסתכלתי על בראד. הייתי בטוח שגם אותו זה סיקרן, מהיום שהיא הגיעה. אני בטוח בזה. קלארה רק הסתכלה עליי ואמרה, "תקשיב, אורן. אני לא מספרת את הסיפור הזה לאף אחד כי הוא נותן לי זכרונות מאוד לא נעימים. אבל לך, בגלל עקשנותך, אספר."
היא לקחה נשימה עמוקה, והתחילה לספר את סיפורה עוצר הנשימה.
תגובות (0)