ארבע כוכבים-4
הצבעים הסתדרו, ועמית ראתה שהיא במקום אחר היא הגעיה לראש מגדל. כל העיר הייתה פרוסה תחתייה. היא הביטתה בו, והוא גירד בראשו, הוא שיחק ברגלו בעצבנות. "היינו אמורים לנחות שתי קומות מתחת." הוא חייך בנבוכות. הוא הלך לעבר המעלית ונכנס הוא בימן לה להתכרו. עמית נכנסה, וסוף סוף עזרה אומץ לדבר. "ממתי לך יש את הקסם?" הוא גיחך. "כולנו מקבלים מגיל אפס אחדים ביננו מקבלים מאנשים מתים לא על כולם הקסם נדבק בך כן." היא קימטה את גבותיה בשאלה, והוסיפה בגיחוך. "מאיזה מת אני קיבלתי?" המעלית נעצרה והוא יצא. "אמא שלך." צמרמורת עברה בעמוד שידרתה. עמית הגבירה את מהירות צעדיה כדי להדביק את קצבו. רק עכשיו היא הבחינה שהם במה שדמה למרטף. הקירות היו צבועים בגוון אדמדם מה שגרם להרגשה של אור. היא הביטה בהמשך. הכל נראה כמו מסדרון ארוך. ללא סוף. היא הביטה שוב בקירות וצבעם התחלף לסגול. עמית החלה צועדת ביאוש במסדרון ואילו המדריך שלה הלך מעט ואז נעצר מול הקיר.
תגובות (1)
את כותבת יפה אבל יש לך שגיאות כתיב שאי אפשר להתעלם מהם… שימי לב